אחד הביזיונות הגדולים: המסר התקיף לכל אלה שסייעו למלכה לייפר

בית המשפט באוסטרליה שלח מסר חשוב בתחום ההתמודדות עם פגיעות הנעשית על ידי בעלי סמכות. הרשעתה שלמלכה לייפרושליחתה לכלא למשך שנים רבות צריכה להדהד לכיוונים מרובים. בראש ובראשונה לפוגעים ולפוגעות.

העובדה שהם מנצלים את סמכותם כדי לעשות עוול למי שנמצא תחת חסותם – אינה עוברת עוד בשתיקה. המערכות השונות – המשפטית, התקשורתית, המוסרית והחברתית – אינן מוכנות שעוולה כזו תתרחש בעולמנו, וגם כשמדובר בבעלי סמכות בעלי יוקרה, מעמד וקשרים – המאבק נגדם הולך ומתעצם.

חוסר אמון במערכת המשפט

מסר עדין הרבה יותר נשלח לנפגעות ולנפגעים. ניתן להבין את הקושי שלהם ואת הפחד להתלונן על מה שנעשה להם. הם והן ייאלצו לספר שוב ושוב, לעמוד מול חקירה נגדית, ולחשוף את שנעשה להם; המערכות החברתיות יראו בהן ובהם לעתים בוגדים בערכי היסוד של החברה; הם עלולים ועלולות למצוא את עצמם מוכפשים ומואשמים בהאשמות שווא – למן רמיזות על העבר המיני ועד לטיעון כי מדובר במאבק אידיאולוגי נגד הפוגעים או לחילופין במחלת נפש של הטוענים והטוענות, ועוד.

אחת הסיבות להימנעות מתלונות היא חוסר האמון במערכת המשפט, בשל אי-ההלימה שבין חומרת הפגיעה ובין העונש. פסק הדין במקרה של מלכה לייפר שולח מסר שאפשר שגם מערכות המשפט הבינו את הדבר הזה, ולפחות מבחינה זו הוסר מחסום אחד. ולוואי ואנחנו כחברה נפסיק לנהוג כך כלפי הנפגעים והנפגעות, ונאפשר להסיר את החרפה הזו מעלינו.

ולהפך, מסר תקיף מועבר לכל אלה ששיתפו פעולה עם הניסיון למנוע את העמדתה לדין. זהו אחד הביזיונות הגדולים שהתרחשו בפרשה זו.

הברחתה למדינת ישראל, הטיעונים כי אין להסגירה כי היא חולה בנפשה; הניסיונות למנוע את ההסגרה בעזרת לחץ על גורמי מקצוע ועל מערכת המשפט; העדפת תדמית החברה על פני עשיית צדק עם נפגעים ונפגעות – כל אלה קיבלו שיעור חיוני ממערכת המשפט האוסטרלית, ומעוז רוחם של אלה שנאבקו למען הסגרתה.

דווקא אנשי אמונה צריכים להעצים את התפיסה כי לא אסור לחפות על עושי עוול, וכי המחויבות צריכה להיות כלפי הנפגעים והנפגעות ולא כלפי הפוגעים והפוגעות, כמו גם לא כלפי תדמית החברה. להפך, דווקא חברה שאינה מסכימה לחפות על פשעים, אלא חושפת אותם לאור השמש, ומחלצת אנשים ממצוקת ההשתקה – היא החברה הראויה להערכה ולחיקוי.

הכותב הוא ראש מרכז צהר לאתיקה.