"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

אחד הביזיונות הגדולים: המסר התקיף לכל אלה שסייעו למלכה לייפר

הרשעתה ושליחתה לכלא למשך שנים רבות צריכה להדהד לכיוונים מרובים • מי ששיתפו פעולה עם הניסיון למנוע את העמדתה לדין - קיבלו שיעור חיוני ממערכת המשפט האוסטרלית ומעוז רוחם של אלה שנאבקו למען הסגרתה

,עודכן
0השמעה
מלכה לייפר עם הסגרתה לאוסטרליה, צילום: יוסי זליגר

בית המשפט באוסטרליה שלח מסר חשוב בתחום ההתמודדות עם פגיעות הנעשית על ידי בעלי סמכות. הרשעתה שלמלכה לייפרושליחתה לכלא למשך שנים רבות צריכה להדהד לכיוונים מרובים. בראש ובראשונה לפוגעים ולפוגעות.

רויט

העובדה שהם מנצלים את סמכותם כדי לעשות עוול למי שנמצא תחת חסותם – אינה עוברת עוד בשתיקה. המערכות השונות – המשפטית, התקשורתית, המוסרית והחברתית – אינן מוכנות שעוולה כזו תתרחש בעולמנו, וגם כשמדובר בבעלי סמכות בעלי יוקרה, מעמד וקשרים – המאבק נגדם הולך ומתעצם.

חוסר אמון במערכת המשפט

מסר עדין הרבה יותר נשלח לנפגעות ולנפגעים. ניתן להבין את הקושי שלהם ואת הפחד להתלונן על מה שנעשה להם. הם והן ייאלצו לספר שוב ושוב, לעמוד מול חקירה נגדית, ולחשוף את שנעשה להם; המערכות החברתיות יראו בהן ובהם לעתים בוגדים בערכי היסוד של החברה; הם עלולים ועלולות למצוא את עצמם מוכפשים ומואשמים בהאשמות שווא – למן רמיזות על העבר המיני ועד לטיעון כי מדובר במאבק אידיאולוגי נגד הפוגעים או לחילופין במחלת נפש של הטוענים והטוענות, ועוד.

מלכה לייפר בבית המשפט,צילום: אי.פי.איי

אחת הסיבות להימנעות מתלונות היא חוסר האמון במערכת המשפט, בשל אי-ההלימה שבין חומרת הפגיעה ובין העונש. פסק הדין במקרה של מלכה לייפר שולח מסר שאפשר שגם מערכות המשפט הבינו את הדבר הזה, ולפחות מבחינה זו הוסר מחסום אחד. ולוואי ואנחנו כחברה נפסיק לנהוג כך כלפי הנפגעים והנפגעות, ונאפשר להסיר את החרפה הזו מעלינו.

ולהפך, מסר תקיף מועבר לכל אלה ששיתפו פעולה עם הניסיון למנוע את העמדתה לדין. זהו אחד הביזיונות הגדולים שהתרחשו בפרשה זו.

החל הדיון בערעור שהגישו פרקליטי מלכה לייפר (ארכיון)| יוני ריקנר

הברחתה למדינת ישראל, הטיעונים כי אין להסגירה כי היא חולה בנפשה; הניסיונות למנוע את ההסגרה בעזרת לחץ על גורמי מקצוע ועל מערכת המשפט; העדפת תדמית החברה על פני עשיית צדק עם נפגעים ונפגעות – כל אלה קיבלו שיעור חיוני ממערכת המשפט האוסטרלית, ומעוז רוחם של אלה שנאבקו למען הסגרתה.

דווקא אנשי אמונה צריכים להעצים את התפיסה כי לא אסור לחפות על עושי עוול, וכי המחויבות צריכה להיות כלפי הנפגעים והנפגעות ולא כלפי הפוגעים והפוגעות, כמו גם לא כלפי תדמית החברה. להפך, דווקא חברה שאינה מסכימה לחפות על פשעים, אלא חושפת אותם לאור השמש, ומחלצת אנשים ממצוקת ההשתקה – היא החברה הראויה להערכה ולחיקוי.

הכותב הוא ראש מרכז צהר לאתיקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

הרב יובל שרלו

הכותב הוא ראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר

כדאילהכיר