ההחלטה הדרמטית להאריך את כהונתם של הרבנים הראשיים ולדחות את הרבנות הראשית עוררה סערה הבוקר (שישי), אך התקבלה בחדרי חדרים כבר בתחילת השבוע. ל"ישראל היום" נודע כי ביום ראשון האחרון התקיימה פגישה שבה השתתפו חמישה אישים שנחשבים המשמעותיים ביותר בהליך: יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', דודו עמר, שנחשב למקורבו של הרב יצחק יוסף, יועצו של סמוטריץ' עומר רחמים, שממונה על כל נושא הבחירות לרבנות הראשית מטעם הציונות הדתית, ומנכ"ל משרד הדתות יהודה אבידן.
החמישה ישבו במרפסת ביתו של דרעי ודנו בשאלה כיצד להגיב לעתירה שתלויה ועומדת בבג"ץ נגד קיום הבחירות. מדובר בעתירה שדורשת שלא לקיים את הבחירות לרבנות הראשית במקביל לבחירות המוניציפליות. לטענת העותרים, שיש לה בהחלט בסיס, הצמידות של רבנים שמתמודדים לתפקיד הרב הראשי לנציגי ציבור שמתמודדים לתפקיד רבני ערים עלולה להוות פתח לשחיתות.
בציונות הדתית מודעים היטב לבעייתיות ולחשש מפגיעה בטוהר הבחירות – רבנים שיתמכו במועמדים לראשי ערים והם בתמורה יצביעו להם.
יצוין כי לא מדובר בסיבה היחידה שעומדת בבסיס ההחלטה שלהם. גורם ברבנות הראשית אמר ל"ישראל היום" כי "אין שום סיבה אחרת לדחייה הזו חוץ מסיבות פוליטיות". מדובר בעיקר בשאלה הבוערת מי יהיה הרב הראשי הספרדי – הרב יהודה דרעי, רב העיר באר שבע ואחיו של אריה דרעי, או הרב דוד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס ואחיו של הרב הראשי הנוכחי יצחק יוסף.
לבסוף החמישה הכריעו יחד כי כהונת הרבנים הראשיים הנוכחיים תוארך בחקיקה וכך גם הבחירות לרבנות. גורמים פוליטיים אמרו ל"ישראל היום" כי הם מעריכים שהבחירות ייערכו לקראת סוף החורף הבא.
למרות שהסיפור מאחורי הקלעים הינו בעיקר בצד הספרדי, הארכת הבחירות נופלת כפרי בשל לידיו של האנשים שמעוניינים למנות את הרב יעקב שפירא לתפקיד הרב הראשי האשכנזי. ישנה כרגע הצעת חוק של משה סעדה להארכת גיל ההתמודדות, שכרגע עומדת על גיל 70, כך שגם הרב שפירא בן ה-72 יוכל להתמודד לתפקיד, אך מדובר בחוק פרסונלי שכן הוא מונע מאדם אחר להתמנות לתפקיד אם כבר כיהן בו, כלומר הרב שלמה עמאר, שש"ס לא מעוניינת שיתמודד שוב.
יחד עם זאת, גורמים פוליטיים סוברים כי גם כרגע סיכוייו של הרב שפירא לא גבוהים מאוד, זאת לאור התנגדות בתוך מפלגת הציונות הדתית לחקיקה פרסונלית. "כרגע עדיין לדעתנו הרב מיכה הלוי הוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר, אך הכל פתוח", אמרו גורמים במשרד הדתות ל"ישראל היום".
הניסיון לסכל את התוכנית
לפני כמה חודשים התקיימה פגישה בחדרו של שר הדתות לשעבר מתן כהנא, כשהמטרה ברורה – למנוע את הדיל שהלך והתרקם בין הציונות הדתית לש"ס בנוגע לבחירתם של הרבנים הראשיים הבאים. אז היה די ברור שהמועמד האשכנזי יהיה הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה והמועמד הספרדי יהיה מש"ס – הרב יהודה דרעי או הרב דוד יוסף.
ח"כ כהנא ועו"ד אילן קמינצקי, יו"ר נציגות בתי הכנסת הציוניים בירושלים, בחנו את המפה הפוליטית ואת העובדה שהבחירות אמורות היו להתקיים בתחילת אוגוסט, חודשיים לפני הבחירות המוניציפליות, ועל כן הציע כהנא עתירה לבג"ץ נגד קיומן. הסיבות רבות – בין היתר רצון שלא למנות רב שמזוהה עם הציונות הדתית ועם העולם החרד"לי ועל כן רצון לדחות את הבחירות כמה שאפשר בתקווה שהממשלה תתערער או אפילו תיפול או לחילופין לנסות לקדם את בחירתו של רב ליברלי יותר, וגם רצון למנוע שחיתות אפשרית בתהליך בשל הסמיכות בין שתי מערכות הבחירות.
בסוף אפריל הגיש עו"ד קמינצקי את העתירה לבג"ץ. לדבריו, המעורבות של הרשויות המוניציפליות בבחירת הרבנים הראשיים עלולה להביא לחשש ממשי לטוהר המידות. "יש לפעול באופן באופן הכרחי ובהול להגנה על שלטון החוק ועל קיום טוהר המידות ומניעת הליך פסול ומשוחד פוליטית, לבחירת הרבנים הראשיים לישראל", נכתב בעתירה ונטען כי מדובר בניסיון מובהק לבחישה פוליטית בבחירת הרבנים הראשיים לישראל.
העתירה טרפה את הקלפים. הסכסוך בתוך ש"ס והוועדה שבוחרת את המועמד האשכנזי אומנם הטרידו את מנוחתם של המפלגות, אך העתירה עלולה להוציא את השליטה לחלוטין מידיהם מכיוון שהם חששו מהנחתה מצד בג"ץ בעניין. לכן בציונות הדתית נאלצו לדחות את תוכניתם למנות את הרב מיכה הלוי ולהתיישר עם דחיית הבחירות לרבנות בשנה. כפי שתכנן זאת שר הדתות לשעבר, הבחירות יידחו ואין לדעת מה יהיה בעוד כשנה.
כלל לא מדובר בסוף פסוק, יש לומר, מכיוון שבציונות הדתית עדיין רואים את הרב מיכה הלוי כדמות המרכזית שאותה הם רוצים למנות לתפקיד, אך דחיית הבחירות בשנה תאפשר לגורמים אחרים כדוגמת הרב יעקב שפירא, שעד כה מועמדותו הייתה תיאורטית בלבד, והרב מאיר כהנא, לבצר את מעמדם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו