התשובה לשאלת הזהות: מתווה יהודי

3,500 שנות היסטוריה מלמדות אותנו שיש רק דרך אחת להתקיים • הגירה לא תקל את המשא כשלפי מחקרים שיעורי ההתבוללות רק הולכים וגדלים • המענה לא חייב להיות אורתודוקסי - אבל צריכים להבטיח שרידות

יהודים בברוקלין (ארכיון) , רויטרס
יהודים בברוקלין (ארכיון), צילום: רויטרס

ערב חג השבועות תשפ"ג מצדיק להעלות את השאלה: מה יהודי במדינה היהודית?

שמו האחר של שבועות הוא, אחרי הכל, חג מתן תורה. ב־6 בחודש השני לצאת בני ישראל ממצרים התחולל מעמד הר סיני - התורה ירדה מן השמיים. הקודקס שמגדיר את הזהות היהודית במשך דורות. אמנם קמו חלופות רבות לאורך המילניומים - אך הן לא שרדו, ודאי לא כיהודיות.

חג שבועות במושב חצבה, צילום: תניה פוקס-אלון

ממלכת ישראל, שהתפצלה מיהודה והקימה מזבח חליפי, הוחרבה, המתייוונים הביאו בסופו של דבר להתפוררות תרבותם, כיתות ים המלח הושמדו, תלמידי ישו הקימו דת נפרדת, שבתאי צבי התגלה כנביא שקר, ולסיכום - כל מי שנטש את המסלול הרבני סופו שעזב את היהדות.

למרבה הצער, האמת המרה הזו שבה ומוכיחה את נכונותה גם בארה"ב. בעשורים האחרונים שיעורי ההתבוללות העצומים (80% ויותר) מעלימים את בני הזרמים הלא־אורתודוקסיים. ואילו אנחנו קוראים בשבועות על רות, שבחרה לקשור את גורלה עם היהדות. ויהדות - כך מלמדות 3,500 שנות היסטוריה - יש רק דרך אחת לקיים. כל אפשרות אחרת פשוט לא שורדת.

לא לפחד מהגדרות

בחודשים האחרונים נשמעה שוב ושוב בחוצות ישראל הקריאה לד־מ־ו־ק־ר־ט־י־ה. בצדק. אנשים ספורים בארץ, אם בכלל, חולקים על העמדה הזו ורוצים בצורת שלטון אחרת. אך דמוקרטיות יש הרבה, ואילו מדינה יהודית יש רק אחת. על כן, הצועדים ברחובות צריכים להסביר באיזה אופן מבחינתם, לאחר כל הרפורמות והשינויים, ישראל תישאר לא רק דמוקרטית, אלא גם "מדינה יהודית בארץ ישראל", כלשון מגילת העצמאות.

צריכים להגדיר מהי יהדות. המחאה נגד הרפורמה, צילום: אייל מרגולין/ג'יני

לכנף הימנית, התומכת בממשלה (וסליחה על ההכללה), יש תשובה. אולי היא לא מושלמת, אך מי שלא סובל חרדים ולא מסתדר עם דתיים, ובשל כך יצא לרחובות, צריך להציג את המתווה היהודי שלו. אחרי הכל, כל אותם המוחים ללא ספק מתעתדים להמשיך לחיות במדינת ישראל.

הרשתות החברתיות נמלאות בימים האחרונים בווידויים עצובים של אנשי שמאל חילונים על כוונתם לעזוב את הארץ. איומים ברוח זו נשמעו לאורך כל תקופת המחאה. אך דומה שכוונות הירידה אינה רק ביטוי לכעס של אותם האנשים על "מה שנהיה מישראל", אלא גם בריחה מהנקודה היהודית שלהם עצמם.

נוסעים בנתב"ג (ארכיון), צילום: יוסי זליגר

ובכן, הגירה לחו"ל לא תקל את המשא. אדרבה, שיעורי ההתבוללות בקרב ישראלים שעזבו את הארץ מגיעים לעיתים, לפי המחקרים, ל־90%. כי הרי דווקא בחו"ל מתחדדת שאלת הזהות: "מי אני? אני יהודי?" ומי שאין לו תשובה מוצקה בארץ - לא יידע לתת מענה גם מחוצה לה.

במקום לברוח מבשורת הזהות, במקום לנטוש את יסודות הציונות, המחנה החזק בישראל צריך להגדיר לעצמו את היהדות. היא לא חייבת להיות אורתודוקסית, אבל היא כן צריכה להבטיח את השרידות. תשאלו את רות המואבייה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר