בחמישה בחודש תמצאי חתן: בדקנו מה דעת היהדות על חיזוי העתיד

קוראים בקפה, קוראים בקלפים ודומיהם, נתפסים בעיני אנשים רבים כבעלי יכולות בלתי מוגבלות לנבא את העתיד או את סודותיו של העומד מולם. רבים מאיתנו בטוחים כי הידע שברשותם יוכל לעזור להם לתכנן טוב יותר את עתידם, להשקיע את כספם באפיקים פיננסים מניבים, ובאופן כללי ההחלטות בכל תחומי החיים יהיו מדויקות יותר.

• המסתורין שמאחורי הרוע: בדקנו מה דעת היהדות על הצד האפל של העולם

• מאגיה, כישופים ואופל: מה דעת היהדות על קיומם של כוחות על טבעיים?

• גלגולי נשמות קיימים? הדעה המעניינת של היהדות בנושא הפתיעה אותנו

ישנם מגוון חוזי עתידות שונים ומגוונים, החל מאלה אשר משתמשים בפרקטיקות פסיכולוגיות ותקשורתיות, מנטליסטים שמתהדרים ביכולת קריאת מחשבות, קוראים בכף היד או בכל מערכת אחרת וגם שרלטנים בתחום, כמו כאלה שנחשפו לאחרונה כאשר הגדילו וידעו אף לנבא את שמותיהם הפרטיים ושמות המשפחה של היושב מולם באמצעות מבט בלבד ותוכנת רישום האוכלוסין "אגרון".

האם אכן יצורי אנוש יכולים לנבא את העתיד? ומה עמדת היהדות ומקורות חז"ל בנושא?

נראה שהתורה מזהירה את האדם להתרחק מכל מה שימנע ממנו לקחת אחריות על מעשיו ובחירותיו, שכן על האדם להתהלך בתמימות וביושרה, מה גם שהתורה רואה בכל מקצועות אלה פלטפורמה של שקר ואחיזת עיניים שיש להיזהר מהן. בין הדברים שתורה מזהירה בהם נמנים קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף, חֹבֵר חָבֶר, שֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, דֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים ועוד.

תלמוד בבלי במסכת סנהדרין (ס"ז) מספר על אדם שחתך גמלים לחתיכות ולאחר מכן החזירם לחיים. חז"ל טענו שמכיוון שלא ירד דם הרי שמדובר באשליה ובאחיזת עיניים ולא בכישוף, והגמרא מחלקת בין מעשי כישוף וקסמים הנובעים מהתעסקות בכוחות שליליים לבין כל ה"כישורים" שנובעים מאחיזת עיניים, שיש להתרחק מהם מתוך דאגה ליישובו התקין של העולם מפאת חוסר היושרה שבהם. לדעה זו מצטרף גם הרמב"ן, אולם לדעתו של הרמב"ם במורה נבוכים (ג', כ"ט) ובהלכות עבודה זרה (י"א, ט"ז) היא שאין בכישופים ובקסמים ממש, ואסור לצרוך שירותים אלו מכיוון ש''אין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להימשך בהבלים אלו''.

ייתכן שבעבר האמונה בכוחות על-אנושיים, בכישופים ובניחושים הייתה חלק מהתרבות, אך כיום מעטים הם הטוענים לכוחות כאלה.

באחד ממאמריו עונה המנטליסט הישראלי ליאור סושרד לשאלה אם מנטליסט ניחן בחוש שישי, ומסביר כי כל קסמיו ויכולותיו נובעים מחושים טבעיים שהאדם ניחן בהם במסגרת חמשת החושים.

לדבריו, היום התפיסה הוותיקה והמוכרת לגבי חמשת החושים האנושיים השתנתה, והמדע מקדם תפיסה חדשה שלפיה יש לנו בפועל הרבה יותר מחמישה חושים מרכזיים, אלא המון חושים שונים וספציפיים ליכולות או היבטים רלוונטיים לחיינו. ובכל מקרה, אין כוחות על או יכולות על-אנושיות כמו טלפתיה במובן ה"מדע בדיוני" שלה, אין יכולת לקרוא מחשבות הלכה למעשה או לנבא את העתיד באופן מדויק ובאמת צופה פני עתיד (או עבר).

היכולות המרשימות הנראות על במות העולם ומשאירות את הקהל פעורי פה נובעים מאימון משמעותי של כל יתר חמשת החושים המרכזיים וחידודם, יחד עם פיתוח מיומנויות הן בתחום המדעי מדעי-קוגניטיבי והן ביכולות הבימתיות. שילוב של כל אלה יחד עם יכולות זיוף חוש שישי ותחושת אשליה, מאפשרים לקהל ליהנות מחוויה מרשימה ויוצאת דופן.

הקוסם הארי הודיני

כאמור, מכיוון שהרמב"ם סבר שאין מציאות כזו של כישוף כלל, הרי שלדעתו כל מה שנראה כי כקסם יהיה אסור בגלל השקר הטמון בו. לעומתו סובר רבי דוד בן זמרא אשר חי לפני כחמש מאות שנה (נולד בספרד, גורש למרוקו ולאחר מכן אף הגיע לא"י), כי אכן הייתה בעבר מציאות אמיתית של יכולות כישוף ושימוש בכוחות הטומאה, ואת זאת התורה אסרה, אולם אין איסור על "זריזות ידיים" או באשליות אשר אינם נובעים מכישוף ומעשה קסמים אמיתי.

כך או כך, נראה כי היהדות אינה מתירה להשתמש בפלטפורמות של ידיעת העתיד, הן מחשש לכישוף והן מחשש לאחיזת עיניים ושימוש בתרבות של שקר, כאשר שתי הסיבות מספיקות כדי לאסור את הצריכה בשירותים אלה. אולם כאשר ה"חוזה" אינו חד משמעי בהכרעתו אלא מתנה את דבריו בהתאם לגורמים משתנים, וה"חיזיון" יכול לגרום לרוגע נפשי ובריאותי של השומע, יש פוסקים שהתירו זאת.