הפחתת ילודה כפתרון לפיצוץ אוכלוסין? בדקנו מה עמדת היהדות

ביום שלישי השבוע זה קרה באופן רשמי: לפי דו"ח World Population Prospects 2022 חצה העולם את רף השמונה מיליארד בני אדם. במהלך 72 שנה האחרונות העולם יותר משילש את כמות יצורי האנוש החיים בו. מדובר בגידול משמעותי, לנוכח העובדה כי עד המאה העשרים אוכלוסיית העולם גדלה לאיטה והכפילה את עצמה רק בכל כמה מאות שנים.

לאחר מלחמת העולם השנייה, לצד ריבוי ילודה מוגבר - תופעה המתרחשת בדרך כלל לאחר מלחמות ואסונות, התקדמו עולמות המדע, הרפואה והתעשייה, והשפיעו באופן ישיר על אורח החיים, גיל התמותה וכמות הלידות של תינוקות חיים ובריאים. כיום ההערכה היא כי מדובר בגידול של מליארד איש בכל 11 שנה, וככל הנראה הקצב יגבר וכבר בעוד פחות מעשור תעבור האנושות את רף התשעה מיליארד.

גידול האוכלוסין בעולם מעלה חששות רבים מפני פיצוץ אוכלוסין, מצב שבו העולם כבר לא יוכל להתמודד עם כמות בני האנוש החיים על אדמתו, דבר שקורה בכמה מדינות בעולם, בהן חוקקו חוקים להאטת הילודה.

ישנם חוקרים רבים המייחסים לגידול האוכלוסין בעולם השלכות אפוקליפטיות שיבואו לידי ביטוי ברעב כבד, קריסות מערכות אורבניות, קריסת מערכות שלטון החוק, מגיפות ואף מוות, שידלל את אוכלוסיית העולם.

היהדות ככלל לא מתייחסת לפיצוץ האוכלוסין בעולם, אם כי ישנם בתנ"ך בכמה מקומות תיאורים אפוקליפטיים (בספר דניאל ובמקורות תנ"כיים נוספים), אך כל תיאור של תהליך כזה בראי התנ"ך מסתיים בדרך כלל בראייה אופטימית ובעולם מתוקן יותר וטוב יותר.

מעבר לתיאורים הנבואיים, ישנן סוגיות רלוונטיות לכאן ועכשיו הדורשות התייחסות, ואשר לא אחת מייצרות קונפליקט תפיסתי ומחשבתי.

פרופ' אלון טל, ח"כ לשעבר מטעם כחול לבן, מהבולטים בפעילי הסביבה וממייסדי עמותת אדם, טבע ודין, עמד בראשן של ועדות העוסקות בנושא גידול האוכלוסין בישראל והשפעתו, לאור העובדה כי הצפי שעד שנת 2050 תוכפל האוכלוסייה בארץ, דבר שמחייב היערכות רחבת היקף כבר כעת, ומפרט את משנתו בנושא בספרו "מלאה הארץ": "ישראל הפכה לאחת המדינות הצפופות בעולם. צפיפות האוכלוסין העולה בהתמדה גורמת לבעיות סביבתיות אקוטיות, ומהווה גורם משמעותי למשברים החברתיים המרכזיים בעת הנוכחית. עם עומס כה כבד בבתי הספר, בבתי החולים, בבתי המשפט ובכבישים - הנחת היסוד לפיה מדינת ישראל חייבת לעשות כל שביכולתה על מנת להגדיל את אוכלוסייתה, כבר אינה נכונה".

פרופ' טל מגדיר את צמיחתה המואצת של הדמוגרפיה כ"בעלת השפעה הרסנית על הקיום", מצביע על המדיניות הציבורית כאשמה בפיצוץ האוכלוסין בישראל, ומונה את השינויים הנדרשים על מנת לעבור ליציבות דמוגרפית. הפרופסור מציע חשיבה לאומית חדשה, המעדיפה את איכות החיים על כמות החיים.

הדבר תואם את ההטמעה החינוכית והחוקתית בכמה מדינות בעולם למניעת ילודה או למיעוטה, אך נראה שאינם עולים בקנה אחד עם עמדת היהדות הרואה בכל יצור אנוש ברכה מיוחדת לעולם, כאשר חביב כל אדם שנברא בצלם אלוקים והוא עולם מלא.

הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים" (חלק ג', כ"ז) מסביר שהקיום האנושי אינו אפשרי "אלא אם כן הוא (האדם) מוצא את כל מה שהכרחי לו... מזונותיו ושאר הנהגת גופו, כגון דיור, רחצה וזולתם. אדם בודד אינו יכול להשיג זאת כלל... אלא בהתאגדות המדינית".

בדבריו מתייחס הרמב"ם לאמירתו של אריסטו באתיקה הניקומאכית (א,ז'): " שטבעו של האדם שיהיה בחברה. אין הוא כשאר בעלי החיים שאין להם הכרח לחיות בחברה", ומסביר שככל שיהיה ריבוי אנשים סביב האדם והתאגדות מדינית כך יורחב גבולו וישיג ביתר קלות את צרכיו ושאיפותיו.

מעבר למצווה הידועה בגין ריבוי הילודה ביהדות, קבעו חז"ל ברכה מיוחדת על עצם ראיית אוכלוסייה גדולה במיוחד המונה למעלה משש מאות אלף איש ומכונסת במקום אחד (בפועל נתקנה הברכה לאומרה בארץ ישראל- בהפגנה למשל), בשם ברכת חכם הרזים, אשר במהותה מציינת את ריבוי הדעות והשונות שיש בין כל איש לרעהו, כאשר פסיפס הדעות מהווה אוכלוסייה שלימה ומגוונת.

נראה אם כן שהיהדות דוגלת בתפיסה כי העולם נועד להתיישבות האנושות, ועל כן ככל שירבו האנשים בעולם וינהגו בדרך הישר כן ייטב.