מאות ספרי תורה, חלקם בני יותר מ־700 שנה, נמצאים במקום הכי מפתיע שתוכלו לדמיין: בסיס צבאי. "ישראל היום" קיבל אפשרות להצצה נדירה בחדר העצום בבסיס הרבנות הצבאית "שורה", שבו מוצבים יותר מ־400 ספרי תורה.
"אין דבר כזה בעולם", מתאר סא"ל שהם עורקבי, ראש ענף הלכה ברבנות הצבאית, "התחושה בפנים היא כאילו נכנסת למנהרת הזמן ההיסטורית של עם ישראל".
בשל קדושתם, אי אפשר להציג את הספרים במוזיאון, ומכיוון שמדובר בבסיס צבאי סגור, המקום גם לא פתוח לקהל הרחב. "אנחנו שמחים לספר דרככם את סיפורו של ארון הקודש הגדול ביותר בעולם", הוא אומר.
מדובר בספרים בעלי היסטוריה ארוכת שנים, המאוחסנים במבנה המכונה "אוצר ספרי התורה", על מדפי מתכת ארוכים. "יש לנו ספרים בני 750 שנה שכתובים על גבי גוויל, קלף עבה מזה שקיים היום. יש מעט ספרים כאלו בארץ, ואצלנו יש עשרות מהם".
"חרדת קודש"
רוב ספרי התורה הגיעו מקהילות שנחרבו ולא נותר מהן זכר. אחד מהם נתרם על ידי ניצול השואה אדוארד מוסברג, לאחר שהצטרף למשלחת של "עדים במדים" באושוויץ. "הוא קנה את הספר מאיכר רומני, שהסתיר אותו באסם, והכין לו 'מעיל' עם שמות כל המחנות שבהם היתה משפחתו ועם מספרי האסיר של הניצולים, כולל שלו. כיום הספר משמש את המשלחות לפולין".
ספר תורה אחר, "השבוי", נלקח לשבי המצרי עם אחד החיילים ממוצב המזח במלחמת יום הכיפורים. בשנת 2000 נענה נשיא מצרים חוסני מובארק לבקשת הנשיא עזר ויצמן, והספר הוחזר לחייל. "לדאבון ליבנו, הם השאירו אצלם חצי מהספר, ובאופן סמלי הקריעה היתה בדיוק באמצע ברכת כוהנים".
גם היום ממשיכים הספרים להגיע. "בכל פעם שאנחנו מקבלים ספר תורה, אנחנו יוצרים לו דנ"א, סיפור חיים, באמצעות חקירת ההיסטוריה שלו, ומשמרים אותו בחרדת קודש מכיוון שאנחנו מבינים איזה אוצר, דברים מדהימים, יש לנו בידיים", מסכם עורקבי.
