מכתבי הרבנים בשואה נחשפים: "הדלת סגורה"

על דבר המסע, הנה הקושי הוא לא בכניסה כי אם ביציאה, כי הדלת סגורה ומסוגרת זה כשלושה ירחים", כך כתב הרב אלחנן וסרמן, מראשי היהדות החרדית בליטה, לאחיו, רק חודשים ספורים לפני שנרצח במבצר התשיעי בקובנה. סדרה של מכתבים שנחשפו לאחרונה שופכת אור על תחושותיהם של גדולי הדור דאז, שנספו בשואה, ורמיזות לכך שהם יודעים לקראת מה הם הולכים ומה עלול להיות גורלם.

הרב וסרמן, היה מקורב ל"חפץ חיים" וספריו נחשבים גם עתה לנכסי צאן ברזל בעולם הישיבות. במהלך המלחמה ניסה הרב להימלט יחד עם תלמידיו אך בשל סגירת הגבולות הוא לא הצליח בכך. "עזבנו את טרקי והעתקנו את מושבנו עם כל הנלווים אלינו לעיר הסמוכה סמלישקי", הוא עדכן את אחיו חודשים לפני מותו. במכתב הוא תוהה לגבי מצבם של רבנים גדולים בישראל, זאת לאחר שהפצצות האיטלקים בתל אביב במהלך המלחמה גבו קורבנות.

הרב וסרמן ניסה לשחד את השלטונות הסובייטים כדי לצאת מהמדינה, כפי שעשו רבים אחרים, אך ללא הועיל. הפקידים שמעו שהוא דיבר לא פעם נגד המשטר הסובייטי וגמלו לו על כך. ב-10 ביוני 1941 הוא ברח לעיר קובנה, בשל מידע שקיבל שהסובייטים מחפשים אחריו, אבל 12 ימים מאוחר יותר פלשו הנאצים לליטה והרב, יחד עם כ-10,000 יהודים נוספים, נלקחו ל"הפורט השביעי" – מצודה שהפכה למחנה הריכוז הראשון שהוקם על ידי הנאצים במזרח אירופה. ב-6 ביולי 1941 נרצח על ידי ליטאים מקומיים יחד עם אלפים נוספים.

הדלת סגורה ומסוגרת. הרב וסרמן

הרב וסרמן לא היה הרב היחיד שניסה להתחקות אחר גורל קרובי משפחתו בשנות השואה. במברק בהול כתב הרב שלום אליעזר הלברשטאם, מייסד חסידות ראצפרט ובנו של האדמו"ר מצאנז, רמז לכך שהוא ידע מה גורל היהודים שנעלמו. הוא ניסה לברר מה גורלם של אחיו הצעיר וחתנו, והאם מנסים לעשות פעולות להצלתם.

"הנה שמעתי לאמור כי לקחו לשם את אחי ואת חתנו, ע"כ אבקשו לכתוב לי מיד תשובה אם אמת הדבר ואם עושים לזה השתדלות מי ומי ההולכים", כתב הרב. הסוף המר של שלושתם היה זהה. הרב ישעיה נהרג בגטו בוכניה כשהוא עטור בטלית ותפילין, האדמו"ר מצאנז נשלח לאושוויץ ושם נרצח והרב בן ציון הלברשטאם מבובוב נרצח ביריות בחורשה שליד יאנוב.

צילום:באדיבות גנזים מכירות פומביות

צילום:באדיבות גנזים מכירות פומביות