שמואל נפטר - שבועיים לפני שהיה אמור להדליק משואה ביד ושם

ניצול השואל שמואל בלומנפלד בן ה-95 נפטר אתמול • השאיר אחריו את רעייתו רבקה שני ילדים, שישה נכדים ושבעה נינים

שמואל בלומנפלד ז"ל, צילום: ישראל הדרי

שמואל בלומנפלד ניצול השואה בן ה-95, שהיה אמור להדליק משואה בעצרת הפתיחה הממלכתית לאירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם, הלך אתמול (חמישי) לעולמו.

בלומנפלד נולד במאי 1926 בעיר קרקוב בפולין למשפחה של רבנים וסופרי סת"ם. בילדותו עברו הוריו וששת ילדיהם לעיירה פרושוביצה הסמוכה לקרקוב. לאחר פלישתם לפולין בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את פרושוביצה. "בתחילת 1942 נקראנו לעבודות כפייה, אך לא התייצבתי", אמר שמואל. "כשעצרו את אבא שלי, התייצבתי. הוכיתי ונכלאתי בבית הסוהר, ומשם הועברתי למחנה העבודה פלשוב ליד קרקוב".

אביו של שמואל, אברהם יהושע השל בלומנפלד, נרצח במחנה פלשוב. ביוני 1942 היה שמואל עד לאקציית שילוח של יהודים מקרקוב: "ראיתי שגרמנים, פולנים ואנשי שירות הסדר היהודים שומרים על המגורשים, ואז מכניסים אותם לקרונות רכבת ונועלים את הקרונות. הבנתי שהם הולכים למוות והחלטתי שאברח הביתה. כל רצוני היה למות עם משפחתי. התחמקתי ונדדתי ארבעים קילומטר הביתה, לפרושוביצה".

העצרת הממלכתית לפתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם (ארכיון), צילום: צחי מרים

באוגוסט 1942 כותרה פרושוביצה לקראת אקציית החיסול של יהודי העיירה. "אמרתי לחבר: 'בוא נברח למחנה עבודה'. גם אמי ציוותה עלי לחזור אל מחנה העבודה. היא הרגישה שהם וכל יהודי העיירה הולכים למוות. היא נתנה לי חצי מהכסף שהיה לה. לא תיארתי לעצמי שזו תהיה הפעם האחרונה שאראה את המשפחה".

לפני גירושם של יהודי פרושוביצה למחנה ההשמדה בלז'ץ הצליח שמואל לברוח לגטו קרקוב. במארס 1943 חוסל גטו קרקוב ושמואל גורש לאושוויץ. הוא נבחר בסלקציה לעבודות כפייה ונשלח לעבודה במכרה פחם. ב-18 בינואר 1945, עם התקרבות הצבא האדום לאושוויץ, היה שמואל עם האסירים שהוצאו לצעדות המוות. הוא הגיע לבוכנוולד ומשם למחנה ריימסדורף. באפריל 1945 נאלצו שמואל וחבריו לצאת לצעדת מוות נוספת ובמאי 1945 הוא שוחרר בידי הצבא האדום. הוא חזר לפולין וחיפש קרובי משפחה, אך גילה שכל בני משפחתו נרצחו.

מחנה הריכוז באושוויץ (ארכיון), צילום: GettyImages

שמואל סייע בפעילות הגירה לא חוקית של מאות אלפי שורדי שואה למערב אירופה בדרכם לארץ ישראל. ב-1948 הגיע שמואל לישראל והתגייס לצה"ל. עם השחרור הוא התגייס לשירות בתי הסוהר ובימי משפט אייכמן היה אחד הסוהרים ששמרו על אייכמן. "הראיתי לו את המספר על היד ואמרתי: 'אתה רואה שזה מספר אותנטי? הייתי שנתיים באושוויץ ונשארתי בחיים'".

שמואל השאיר אחריו את רעייתו רבקה שני ילדים, שישה נכדים ושבעה נינים.

מיד ושם נמסר: ״אמש נפרד מאיתנו שורד השואה שמואל בלומנפלד בן 95 במותו. שמואל נבחר להדליק את אחת משש המשואות בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה הקרוב. בסיפורו שמואל ייצג גם את סיפוריהם של יהודים רבים שלא הכרנו וייתכן שלא נכיר לעולם. שמואל עמס על כתפיו את משא הזיכרון והפך לקולו של זיכרון קהילתו פרושוביצה פולין. שמואל הקדיש חייו לבניין משפחתו, ארצו ולהנצחת הנספים. בביתו הקדיש זמן רב לכתיבת כרטסת המנציחה את בני קהילתו שנספו. שמואל התרגש מאוד עם קבלת ההודעה על הדלקת המשואה ואנו כואבים מאוד את העובדה שלא יגיע לרגע לו כה ציפה״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר