"מצבת הזיכרון לקדושי יהודי אוסטריה" תיחנך היום בווינה, ביום השנה ה-83 לפוגרום "ליל הבדולח". קורט יעקב טוטר, שהוריו נרצחו בשואה, פעל ללא לאות כדי להביא לבניית האנדרטה.
קורט יעקב טוטר היה בן כמעט 8 כשארץ הולדתו, אוסטריה, סופחה ב-1938 מרצון לרייך הנאצי. כמה חודשים לאחר מכן הצליח אביו, בנימין, לברוח לבלגיה, שם הצליחה המשפחה להתאחד - לזמן קצר. ב-1942 עצרו הנאצים את ההורים ושלחו אותם למותם באושוויץ. האם עוד הספיקה להסתיר את שני הילדים, ולתת להם הוראות מדויקות מה עליהם לעשות בהמשך. רשת מחתרתית יהודית מצאה לשני הילדים מקלט אצל משפחה בלגית קתולית, שהצילה אותם מגירוש וממוות. כמה שנים לאחר תום המלחמה בחר קורט יעקב להגר לקנדה, שם בנה מחדש את חייו כאמן, ושם הוא חי עד היום.
לפני יותר מ-20 שנה הוא קרא על הצעה, שהעלה צייד הנאצים שמעון ויזנטל בפני מועצת עיריית וינה, להקים אנדרטת הנצחה עם שמות של 65,000 היהודים האוסטרים שנרצחו בשואה. התגובה היתה אז: "הרעיון טוב, אך לא ניתן לביצוע כי אין בידינו את כל השמות". "זה היה תירוץ, כי הם לא רצו להקים את האנדרטה", אמר קורט יעקב ל"ישראל היום" והוסיף: "לכל המפלגות האוסטריות היתה גישה זהה לעניין. 600 אלף אוסטרים חברי המפלגה הנאצית שרדו את המלחמה. רק מעטים מהם נענשו קלות, וכולם נקלטו מחדש בחברה. אמרתי לעצמי: 'בתחילת חיי האוסטרים אמרו לי לאן עלי ללכת, עכשיו הגיע תורי להראות להם להיכן עליהם ללכת'".
בשנת 2000 הקים קורט יעקב בווינה אגודה, שנועדה לפעול למימוש רעיונו של ויזנטל. המשימה נראתה אז כבלתי אפשרית. "כל עוד היה מדובר באיסוף נתונים על הנרצחים, בסטטיסטיקה, היתה נכונות לעזור. אבל להנציח את שמותיהם של הנרצחים, ולגרום לאנשים להבין שמדובר באנשים ולא במספרים - זה כבר היה יותר מדי, והיה גורם לאובדן מצביעים בבחירות. לא קיבלנו עזרה מאיש. העיסוק בקידום הרעיון הפך עבורי לעבודה במשרה מלאה, יום ולילה".
הפגישה עם הקנצלר קורץ
שנים חלפו, ודבר לא קרה. עד להקמת הממשלה הראשונה בראשותו של סבסטיאן קורץ לאחר הבחירות הכלליות ב-2017. "כתבתי לקורץ ולראש לשכתו בינואר 2018", מספר טוטר בהתרגשות, "תוך פחות מ-24 שעות קיבלתי תשובה. הגעתי לווינה במארס ונאמר לי שהקנצלר רוצה לפגוש אותי. הוא שאל אותי שאלה אחת מעניינת: 'מה משמעות האנדרטה הזו עבורך?' עניתי: 'לאוסטרים הנאצים יש קברים, שבני משפחותיהם יכולים לבקר. אחותי ואני איבדנו את הורינו, שהפכו לאפר ועשן. אנחנו רוצים שיהיה מקום בעיר הולדתנו, שבו נוכל להדליק נר ולהתפלל לזכרם. זו זכותנו. משפחות יהודיות רבות נרצחו, מבלי שאיש נותר מהן. מי יתפלל עבורן? כשאחותי ואני נבוא להגיד קדיש לזכר הורינו, נדליק נר גם לזכרם של אלה שאין להם איש שיתפלל עבורם'. זה נגע לליבו. הוא הבטיח שלמחרת היום יעביר בממשלה החלטה בעניין, וכך היה".
מעורבותו האישית של הקנצלר לשעבר קורץ אפשרה השגת מימון מלא להקמת "מצבת הזיכרון לקדושי יהודי אוסטריה", או בשמה העממי - "קירות השמות", וזו תיחנך היום בווינה בתאריך סמלי ביותר: יום השנה ה-83 לפוגרום "ליל הבדולח", שהיווה את תחילת השמדתה של יהדות אירופה בידי הנאצים ומשתפי הפעולה עימם. לטקס החנוכה יגיעו קורט יעקב טוטר וניצולי שואה אוסטרים נוספים, ראשי קהילות יהודיות מרחבי אירופה, בכירי הממשל האוסטרי ושר התפוצות, נחמן שי. האנדרטה תהיה פתוחה ונגישה לקהל הרחב בכל שעות היממה, תחת אמצעי אבטחה נדרשים.
"זו מחווה סמלית חשובה", אומר אוסקר דויטש, ראש הקהילה היהודית האוסטרית. "לרוב האנשים המונצחים באנדרטה אין קבר ומצבה, והם סוף-סוף זוכים לכבוד הראוי". לדבריו, למרות מאמצי הממשלה, נרשמת באוסטריה - כמו בשאר מדינות מערב אירופה - עלייה במספר העבירות האנטישמיות. בששת החודשים הראשונים של 2021 נרשמו 562 עבירות אנטישמיות, בכללן גם תקיפות גופניות. "זה נתון כפול מזה שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד. סרטן האנטישמיות מתחזק לא רק באוסטריה, אלא כמעט בכל מדינות אירופה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו