החותמות ששימשו את הנאצים לקעקוע אסירים מוצעות במכירה פומבית

הן זעירות, בסך הכל 1.5 ס"מ אורכן ו-1 ס"מ רוחבן, עשויות מתכת ועליהן סימני שימוש ושחיקה, וכל השמונה נכנסות בקלות לכף יד של אדם בוגר. אבל כקוטן מידותיהן, כן גודל הזוועה שהן זוכרות ומסמלות: אלה שמונה חותמות ששימשו את הנאצים כדי לקעקע מספרים על ידיהם של האסירים במחנה ההשמדה אושוויץ, ובשבוע הבא הן יועמדו למכירה בבית המכירות צולמנ'ס בירושלים.

מדובר בפריט נדיר יחסית, שרק ספורים כמוהו קיימים בעולם. קעקוע מספרי האסירים על גופם החל באושוויץ בסתיו 1941. בעוד ברבים מהמקרים נעשה הקעקוע באמצעות מחט חמה שהוחדרה שוב ושוב לגוף האסיר, בחלקם נעשה הקעקוע בצורה מוסדרת יותר באמצעות תבנית עץ, שלתוכה הוכנסו לוחיות מתכת עם מספרים. מייד לאחר הסרתן, נמרח דיו לתוך החורים המדממים.

בתחילה קועקעו על גבי האסירים מספרים בלבד, אך החל במאי 1944, בשל ריבוי האסירים, נוספו גם אותיות. הגברים היהודים קיבלו מספרי אסיר בסדרה A ולאחר מכן בסדרה B. בבית המכירות אומרים כי הכוונה המקורית היתה להמשיך לסמן אסירים בסדרות רציפות לפי סדר האותיות הלטיני, 20 אלף איש בכל סדרה, אלא ששחרור המחנה בינואר 1945 שיבש את התוכנית. בחותמות שמוצעות למכירה מופיעה גם האות C, ובבית המכירות מעריכים כי מדובר ככל הנראה כהכנה לקראת השלב הבא של ההשמדה. "היתה תקופה שבה השתמשו בבירקנאו בחותמות כאלה, אך זו היתה תקופה קצרה יחסית", אמר חוקר השואה הרב אברהם קריגר, שעומד בראש מכון "שם עולם".

בבית המכירות מציגים גם חוברת שיווק והדרכה נדירה של חברת Aesculap, שייצרה את החותמות. בחוברת מצהירה החברה כי המוצר נועד לסימון בקר, אך לדברי מומחים בתחום שבחנו את החותמות עבור בית המכירות, חותמות סימון בקר אמורות להיות לפחות פי עשרה בגודלן מהחותמות הזעירות הללו. "אוסף החותמות מסמל יותר מכל פריט שואה אחר את הטרגדיה ואת השואה הנוראה שעברה על עמנו ידוע הזוועות", מציין מאיר צולמן, בעל בית המכירות, "חיות אדם אלו לא הסתפקו ברישום רגיל ובסאדיזם שאין כדוגמתו. תוך מחיקת צלם אנוש מהקורבנות קעקעו על גופם של האסירים את מספרי הזיהוי שלהם, כחיות היער, כדי ששום יהודי לא יצליח חלילה, ולו בטעות או במקרה, להימלט מגורל ההשמדה".

נפתלי פירסט (89), ניצול אושוויץ, זוכר בבירור איך נעשה הקעקוע על ידו. "המספר על היד שלי נעשה על ידי אסיר בבירקנאו, כשהייתי בן 12", אמר אמש ל"ישראל היום", "הנחתי את היד על דלפק, והוא ביד חופשית דקר אותי עם דיו וכך המספר נוצר". פירסט אינו מרוצה מהמכירה. "פריטים של שואה, שנמצאו אחרי השואה או במהלכה או עיזבונות של נפטרים או נרצחים, לא צריכים להפוך למכירה פומבית. אם יש דבר כזה, מקומו בתצוגות ביד ושם ולא שיגיע לידי גורמים שאין עליהם פיקוח ושום ידיעה". בצולמנ'ס אומרים כי הם מחזיקים בתעודות המוכיחות את אותנטיות הפריטים.

בהכנת הידיעה השתתף יורי ילון