טלוויזיה, סלולר, מחשב ורדיו: במה מותר ובמה אסור להשתמש בזמן מלחמה בשבת?

ההלכה היהודית נושאת עמה חוט שני דק ועמוק שנמתח מימי מעמד הר סיני ונשזר עד ימינו אנו - עידן מודרני רווי שינויים, הזדמנויות, ואתגרים. בתוך המתח שבין הנצחיות השמיימית למסע החיים היומיומי, שמרה ההלכה על עקרונות מוסריים שכוללים בחובם רגישות עמוקה למצבי דחק ומשבר.

בימים האחרונים פונים אליי מילואימניקים רבים, מהורים לילדים קטנים שנמצאים בחרדה ומאנשים שחווים חרדה בעקבות מדרג ההתרעות הכולל של פיקוד העורף שכוללות בין היתר הודעת הישארות בסמיכות למרחב המוגן, התרעת כניסה למרחב המוגן, התרעה טלפונית במקביל לאזעקה בחוץ ולאחר מכן מסרון אישור יציאה מהמרחב המוגן.

השאלות התמקדו בשני נושאים: האזנה לאמצעי תקשורת אלקטרוניים (טלוויזיה, סלולר, מחשב ורדיו) לצורך קבלת מידע עדכני, והאזנה למוזיקה בשבת לצורכי רגיעה במהלך אזעקה או אחריה.

אגדה אפוקריפית מספרת כי בתקופת מגפת הכולרה בשנות 1ה-30 של המאה ה-19, עמד מייסד תנועת המוסר במזרח אירופה רבי ישראל סלנטר בבית הכנסת בבוקר יום הכיפורים ואכל אל מול קהל המתפללים, בכך עודד את כל מי שהרגיש חלש לאכול. הוא בחר באקט קיצוני כל כך מתוך חשש שהמערכת החיסונית של בני קהילתו תקרוס ובכך יהפכו פגיעים בפני המגיפה הקטלנית. כשנשאל על הפרת הצום הפומבית ביום הקדוש בשנה, השיב כי לא רק שלא התעלם מיום הכיפורים, אלא הקפיד במצווה גדולה ומקודשת אף יותר: שמירת החיים.

לעתים מומלץ לשומרי מצוות להשתמש במחשב, בסלולר, בטלוויזיה או ברדיו בשבת כדי להישאר מעודכנים במידע החיוני לביטחוננו. במקרה כזה, מומלץ להשתמש ב"גל שקט" או באפליקציית פיקוד העורף. שני אמצעים אלו פועלים באופן שקט ואינם משדרים תוכניות באופן שוטף, ומופעלים רק כאשר יש סכנה.

האזנה למוזיקה בעיתות חירום לצורכי רגיעה נפשית

במצב שבו האדם סובל מחרדה קיצונית לנוכח המצב, ישנן דרכים להקלת המצוקה תוך מזעור חילול השבת. למשל, מומלץ להפעיל לפני שבת אפליקציה דוגמת ספוטיפיי ולהפעילה ברציפות עד צאת שבת. כמו כן, יש להשתמש באוזניות שנטענו במלואן וחוברו למכשיר (ב-Bluetooth או בכבל) לפני כניסת השבת. בדרך זו, ניתן להקשיב למוזיקה מבלי לבצע כל פעולה במכשיר, ועל ידי כך למזער את חילול השבת, וליצור סביבה רגועה יותר.

מבחינה הלכתית, כל אדם הסובל ממצוקה רגשית בעקבות המצב, ייחשב כחולה שאין בו סכנה ויש לכך השלכות מרובות. דבר מעין זה יחול גם על ילד עד גיל שמונה שהוריו או מטפלו האישי מודאגים לגבי בריאותו הנפשית, כך גם על קשישים חולים, שכן גם הם נחשבים ל"חולה שאין בו סכנה".

טיפול בקבוצות אנשים שנמצאות בקטגוריה ההלכתית של "חולה שאין בו סכנה" מסובך עוד יותר במצבנו הנוכחי מאחר שבימי שיגרה ניתן לדחות את הטיפול בידיעה שסיוע רפואי יהיה זמין בנקל גם לאחר השבת.

עם זאת, בעת מלחמה כשבתי החולים פועלים באופן חלקי בעקבות איומי הטילים וטיפול רפואי אינו זמין - עלול הדבר להחמיר את מצבו הנפשי של החולה, ולכן, לאי טיפול במצב נפשי חריג בשבת עלולות להיות השלכות חמורות עוד יותר לאחר צאתה.

הפקת הנאה מתוכניות טלוויזיה שמוקרנות בשבת

הגמרא (שבת ל"ג ע"א) אוסרת על יהודי ליהנות מפעולות שעשה יהודי אחר בשבתות וביום טוב. כמו כן, היא אוסרת ליהנות מפעולות של גוי של שבת אם הפעולה אסורה על יהודי בשבת (שם, דף קכ"ב ע"א). איסורי חז"ל אלו נפסקו גם במשנה תורה ובשולחן ערוך. והחשש בישראל חמור במיוחד, כאשר קהל המאזינים הוא ברובו יהודי.

לכן, אסור להאזין לשידור חי גם במקרה שבו הטכנאי הוא גוי. יתרה מזאת, סביר להניח שבישראל הטכנאי האמון על המשדר הוא יהודי מחלל שבת. במקרה כזה, כל יהודי שצופה בשידור חי, עלול לעבור על איסור הנאה שנוצר מחילול שבת של יהודי אחר.

על כן השימוש ביישום כמו ספוטיפיי מייתר חששות הללו, ושידור המופק אך ורק לצורכי הגנה מפני איום על ביטחוננו מותר מתוקף העיקרון ההלכתי של "פיקוח נפש".

הרב ד"ר כתריאל ברנדר הוא נשיא מוסדות אור תורה סטון באפרת.