על פי נתוני העלייה האחרונים שהתפרסמו לקראת ראש השנה האחרון, כ-31 אלף יהודים בחרו לעלות לישראל בשנה האחרונה. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל חלה עליה בפתיחת תיקי העלייה של יהודים מכל העולם הרוצים להגיע דווקא עכשיו לישראל.
אחת מהן היא סופיה, צעירה (28) יהודיה שנולדה בבוגוטה קולומביה, למדה בקולג' במיאמי הצטרפה לתלמ"א - תכנית למצוינות באנגלית - ועשתה עלייה לפני מספר שבועות וליל הסדר הקרוב יהיה הראשון שלה בארץ, בעיר הקודש ירושלים.
סופיה חלמה כל חייה לעלות לישראל, עוד כשהייתה ילדה וחוותה אירועים אנטישמיים מצד מורים בבית הספר ידעה כי גאוותה בהיותה יהודיה יהיה בראש סדר העדיפויות.
"כשהייתי ילדה היה לי מורה להיסטוריה שכל הזמן הכחיש את השואה ואמר שזאת המצאה של היהודים. הוא הציק לי והיה מטיח בי דברים בתור יהודיה גם כן. רק לאחר שהערתי לו וגם ההורים שלי והעברתי זאת להנהלת בית הספר הוא הפסיק". משתפת סופיה וממשיכה: "היהדות חשובה לי מאוד, אני עונדת מגן דוד ותליון של מפת ארץ ישראל, כל חיי התגאתי בהיותי יהודיה וסוף סוף אני מגשימה חלום מתוק לעלות לארץ ישראל ולצאת לחופשי דווקא בליל הסדר כאזרחית ישראלית לראשונה בחיי".
כשראתה את הזוועות של 7 באוקטובר לא נשארה אדישה והחלה לחפש ארגונים שעוזרים ליהודים מכל העולם להגיע לישראל להתנדב ומצאה את תלמ"א.
עידו מהצרי, מנכ"ל תלמ"א: "סופיה היא דוגמה לחיבור החם שיש ליהודים ויהודיות מכל העולם עם ישראל, ביתר שאת לאחר השבעה באוקטובר. צעירים מכל העולם, ציונים פטריוטים מגיעים במסגרת התכניות של תלמ"א ללמד אנגלית דווקא בתקופה מורכבת בה האנטישמיות גואה".
תלמ"א - תכנית למצוינות באנגלית הינה ארגון, המוביל משנת 2014 מיזמים חברתיים בפריפריה, ובהם תכניות בשפה האנגלית במערכות חינוך רשותיות, בארגונים חברתיים ובתוכניות ממשלתיות. כ-2,000 יהודים ויהודיות מכל העולם הגיעו בעשור האחרון ביוזמת תלמ"א כאשר אחוזים גבוהים מהם גם עשו עליה בעקבות כן.
מגשימים חלום לגור בירושלים
רבקה ותומר ארדיטי עלו לישראל ביולי האחרון ממרסיי שבצרפת. במשך שנים חלמו לגור בארץ, אך אירועי ה-7 באוקטובר חיזקו בהם את ההחלטה לעלות לארץ. הם השאירו מאחור את חייהם הקודמים בצרפת וחלק מילדיהם והגיעו לעיר הקודש עם שתי בנותיהן הקטנות בנות 7 ו-9.
עבור שניהם זהו שינוי משמעותי ופרידה מהמשפחה והחברים שהיו איתם לאורך כל החיים בצרפת. לשניהם מקצוע ועבודה מסודרת שכיום מנסים לעבוד מרחוק ולשמור עליה על אף הקושי. תומר לוקח מדי שבוע שיעור פרטי בעברית כדי לנסות להסתדר טוב יותר בארץ.
"אין לנו משפחה בארץ, אבל האווירה שבירושלים היא מבחינתנו משהו מיוחד ולכן בחרנו לגור בה", מספרת רבקה. את החג הקרוב יחגגו יחד עם חברים שהכירו, וכך, למרות שהגיעו לבד – הם מרגישים מוקפים באהבה. "לא יכולנו לדמיין לגור בעיר אחרת שהיא לא ירושלים כשהתחלנו לחשוב על עלייה לארץ", מוסיפה רבקה. "האווירה, האנשים, ההיסטוריה – אין עוד מקום כזה בעולם".
עלתה לבד בגיל 19 כדי להתנדב בשירות לאומי
ליאת רוזמרין, בת 19 מוושינגטון, הגיעה לבדה לישראל כדי להתנדב במסגרת שירות לאומי במחלקת היולדות בבית החולים שערי צדק שבירושלים. תפקידה הוא לסייע לאחיות, להוביל בדיקות שונות ולעזור ליולדות ולטפל בתינוקות. היא מתנדבת מטעם "האגודה להתנדבות" והם מלווים אותה לאורך כל הדרך כדי שלא תרגיש לבד. בעת העלייה לארץ, האגודה להתנדבות ליוו אותה במציאת השירות שנכון לה ובמהלך כניסתה לדירה עם בנות חדשות.
ליאת מספרת על הקשר והגעגוע למשפחה: "מעל חצי שנה שלא פגשתי את המשפחה ואני מתגעגעת מאוד. זה מאתגר לשמור איתם על קשר בגלל הפרשי השעות, אבל מצד שני בדירה של המתנדבות הבודדות אנחנו מרגישות ממש כמו משפחה, כמו אחיות אחת של השניה". לאחרונה קיבלה מרחוק ידיעה מצערת על פטירת סבתה, כשחברותיה המתנדבות היו לה למשפחה תומכת.
רגע לפני חג הפסח, היא חוותה מפגש מרגש: לראשונה מזה חצי שנה, הגיעה בהפתעה אמה של ליאת לישראל כדי לחגוג עמה את החג. כדי שלא תרגיש לבד בחג הפסח הראשון שלה, גם שאר משפחתה תגיע לארץ לחגוג את הפסח: "כאן זה הבית שלי ואני שמחה לחגוג פה. זה יהיה ממש מרגש כי עכשיו ישראל זה הבית שלי, וסוף סוף אני יכולה להראות למשפחה שלי איפה אני גרה ומתנדבת, ואת החיים שבניתי לעצמי בארץ".
"התחילה המלחמה והחיים שם המשיכו כרגיל, אבל אנחנו כבר לא"
אביחי רולר רק בן 15 מניו ג'רזי, עלה בקיץ האחרון יחד עם הוריו ואחיו לארץ. הוא הבכור במשפחה ומבין את החשיבות בעלייה לארץ כמשימה לאומית ציונית. רולר הוא חניך ב-NCSY, תנועת הנוער לעולים מבית OU ישראל. זוהי תנועת הנוער המובילה עבור בני נוער דוברי אנגלית המתגוררים בישראל, התנועה מייצרת קהילה לבני הנוער העולים ומסייעת בחיזוק הקשר שלהם לישראל.
אביחי מספר כי הסיבה העיקרית לעלייתם ארצה היא עקב מלחמת חרבות ברזל: "מאז 7 באוקטובר, הרגשנו שבזמן שבארץ יש הרבה חטופים ומלחמה החיים שלנו ממשיכים כרגיל, ולא היה אפשר להמשיך ככה. כמה חודשים אחרי כן, ההורים שלי עידכנו אותנו שאנחנו עולים".
מאז עלייתם ארצה, אביו, אהרון החל להשתלב ולעבוד בהוצאת קורן ואמו, שירה הייתה מיילדת וכיום היא נבחנת למבחן הארצי כדי להמשיך את עבודתה כאן.
כשהוריו החליטו להעלות, הם הודיעו להם כולם יחד: "ישבנו עם ההורים במסעדה והם אמרו לנו שיש להם בשורה חשובה, חיכינו לשמוע מה הבשורה. כשההורים הודיעו שהחליטו לעשות עלייה שמחנו", אביחי צוחק, "כבר פחדנו שזה עוד ילד". בהגעה לארץ אביחי החליט במקום ללכת לאולפן ללמוד עברית, ללכת לבי"ס רגיל בעברית והיום אחרי חצי שנה הוא כבר מדבר עברית כמעט שוטפת.
השנה, פעם ראשונה יחגגו בארץ יום אחד במקום יומיים ויעשו את הסדר לבד רק המשפחה הגרעינית. "זה מאוד מרגש. פסח זה חג הגאולה, מהמרפסת שלנו באפרת רואים את ירושלים אז אנחנו במשפחה אומרים שאנחנו בספסל הראשון לראות את הגאולה", מסיים אביחי.
ראש עיריית ירושלים, משה ליאון:
"כל עולה שבוחר לעשות עלייה לישראל ולבנות את חייו בירושלים הופך באופן טבעי לחלק מהמשפחה הירושלמית. אנו עושים כל שביכולתנו כדי לקלוט את העולים בדרך מיטבית ולהעניק להם את כל הכלים כדי שירגישו כאן בבית. בשנה האחרונה אנו עדים לעלייה משמעותית במספר העולים הבוחרים להתגורר בירושלים, ביתם החדש, ולא בכדי בירת ישראל הפכה לבירת העולים של ישראל".
הרב אבי ברמן, מנכ"ל OU ישראל אמר: "לראות את המשפחות שעולות לארץ דווקא בזמן המלחמה זה מעורר השראה. עם כל הקשיים אנחנו זוכים לראות את התגשמות חזון הנביאים על קיבוץ הגלויות. נמשיך בעז"ה לפעול לקליטה של העולים ולסייע להם לבנות את ביתם בישראל".
