חודש אדר ב' מתקרב ועימו גם חג הפורים. למרות השמחה וההתרגשות ישנו היבט פורימי מסוים שקשה לאנשים רבים ובמיוחד השנה, לחגוג את חג הפורים כהלכתו בשמחה אמיתית ושלמה.
כוונתו היא כמובן לשימוש הרווח בנפצים בחודש אדר. מלכתחילה ישנם נפצים האסורים להפצה בארץ, אולם גם אלו שכן מאושרים חוקית, עלולים לפגוע ולהקשות על כלל הציבור שחווה מתח נפשי גבוה מ-7 באוקטובר ועד היום, זאת מעבר ללוחמים שחוו בעבר טראומה קשה בלחימה ושעד היום סובלים מפוסט טראומה.
בעקבות כך, פרסמו ישראלים רבים, בהם מובילי דעת קהל מוכרים, קריאה בה הם מפצירים בציבור שלא להשתמש השנה בנפצים בכלל. הקריאה כוללת גם פנייה לרשתות השונות ולחנויות שלא למכור כלל נפצים.
על הרקע הזה רצינו גם לברר מה היא העמדה הרבנית ביחס לנפצים, בכלל ובעיקר השנה. רצינו לראות מה יש לרבנים מוכרים לומר בנושא.
הרב דוד סתיו יו"ר ארגון רבני 'צהר', ורב העיר שוהם מתנגד לשימוש בנפצים גם בשנים רגילות. אולם לדבריו השנה הדבר אסור עוד יותר כיון שהם עלולים להיחשב כאירוע טרור לדבריו "מעבר לסכנות הרגילות המתלוות לנפצים מדי פורים. השנה יש סיבה נוספת לאסור את השמוש בנפצים וזאת בשל החשש שקולות אלו ייחשבו בטעות כפוגע או יעלימו פיגוע שאכן מתקיים בחסות הרעש".
הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר חולון, ראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו, מנהל התוכן של ערוץ מאיר, ומחבר סדרות ביאורים לכתבי הראי"ה קוק וספרים נוספים אומר: "אני אשמיע דעה קצת שונה מהרוח הכללית. לדעתי אין לדבר סוף, כמו שיש דרישה לבטל את ירי הזיקוקים ביום העצמאות בגלל הלומי קרב שהיא לדעתי דרישה מוגזמת, כך הדבר גם ביחס לנפצים בפורים, למעשה הרי אין לדבר סוף ואם המגמה הזו תמשך אז יבקשו עוד ועוד דברים. לכן כל עוד שזה במידה ולא באופן מסוכן אז אני בעד שילדים או מבוגרים בבתי הכנסת ישתמשו קצת בנפצים".
"כמובן יש מקומות מיוחדים שבהם צריך לשקול זאת ואולי לא להשתמש", הוא מסייג, "למשל אני תושב שדרות ואולי כאן בעיר בגלל ריבוי הפיצוצים אין להשתמש בנפצים. אבל באופן ארצי אני ממש לא בעד לאסור נפצים כל עוד מדובר בשימוש לא מוגזם. ואני מבסס זאת על האמירה שאין לדבר סוף, קרי יש עוד ועוד רגישויות בעולם ואם נתחשב בכולם לא יהיה אפשר לקיים חברה".
הרב והמחנך יוני לביא, מראשי ארגון קהלים, מרצה בנושאים חינוכיים ותורניים, ומגיש תוכנית שבועית ברדיו 'כאן מורשת', מתייחס בחומרה רבה לשימוש בנפצים ומסתייג מהנוהג לגמרי וכל שכן השנה. לדבריו "גם בשנים אחרות השימוש בנפצים מסוכן ומבהיל ויש להימנע ממנו לחלוטין. בוודאי השנה שאנחנו עדיין במלחמה, האווירה מתוחה ויש אנשים שקול עז של פיצוצים עלולה להבהיל ולטלטל אותם. בעת שמזכירים את שמו של המן בקריאת המגילה נהגו להרעיש, אך לא חסר דרכים לעשות זאת מבלי להפחיד אנשים או להסתכן".
קולם של הלוחמים
ומה יש ללוחמים הלומי הקרב לומר בנושא? אהוד אמיתון שנפצע במהלך פעילות מבצעית בחברון בעת שירותו הסדיר כלוחם בחטיבת כפיר, משמיע את קולם: "האירוע שבו נפצעתי בחברון כלל בין היתר ירי ופיצוצים, עשן וריחות של שריפה וגז מדמיע, ולכן כל פעם שאני שומע נפץ בקרבתי אני פשוט חוזר אחורה לאותו האירוע מבחינת המחשבות וקיפאון הגוף. הטריגר שיוצר ה'בום' של הנפץ ובעיקר אם אני קרוב ומריח את ריח חומר הנפץ שנישא באוויר, בלתי ניתן להסבר למי שלא חווה זאת".
"פוסט טראומה היא פציעה שקופה ולא תמיד אפשר לזהות מי מהסובבים ברחוב סובל ממנה, וזה גם יכול להיות לוחם שנמצא בכלל בבית שלו ברחוב מעל, וכשאותו אחד מחליט לפוצץ את הנפץ בשביל ההנאה הרגעית שלו הוא לא מודע בכלל שהוא פוגע קשות בנפש של אחר שהוא לא רואה. במקרה שלי זה מחזיר אותי לחברון, אצל החברים שלי זה עזה, לבנון שכם ג'נין וקלקיליה ושאר מקומות. לכן אנחנו מבקשים שתראו אותנו, ותחשבו עלינו".
"וזה לא רק עלינו המתמודדים עם פוסט־טראומה. רעש הנפצים פוגע גם בבעלי החיים וחיות המחמד, באנשים עם בעיות ויסות חושי, בסובלים מבעיות לב ובנשים בהיריון. אלו אוכלוסייות שהבהלה והחרדה שיוצר קול הפיצוץ עלולות לגרום להם פגיעה שלא ניתן יהיה לתקן. וכמובן שישנה גם פגיעה באיכות החיים של כלל האזרחים שקולות הנפץ מהווים להם מטרד, ובטח בתקופה מתוחה ביטחונית כמו שאנחנו נמצאים כעת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו