הרב שלא הפסיק לשמוע ולעזור

יש אנשים שזכרם צולל לתהומות הנשייה. יש אנשים שההיסטוריה זוכרת רק בזכות אירוע מסוים או תגלית שגילו, ויש את מי ש"שמעתי עליו אבל תזכיר לי רגע מי זה היה?" אבל יש את מי שגם 29 שנים לאחר שהסתלק מעולמנו הגשמי, נוכח בחיינו כאילו דבר לא השתנה. הרבי מליובאוויטש הוא כזה.

בתאריך העברי של ג' בתמוז מציינים בעולם כולו את יום ההילולא של הרבי. אולי העובדה שמספיק לכתוב "הרבי" בלי לציין במי מדובר, כבר אומרת הכל. ואולי העובדה שהעולם כולו, לא רק היהודי, מציין את התאריך - כבר אומרת אפילו יותר מכך. בכל זאת, מדובר באדם שזכה למדליית החירות של ארה"ב, לכך שיום החינוך של המעצמה הגדולה והחזקה בעולם יוקדש להשראתו, ושאישים כמו מרגרט תאצ'ר, ביל קלינטון ורונלד רייגן העידו כי השפיע על עולמם.

זה נשמע כמעט לא אמין. בעידן שבו בעיקר מקימים ועדות ומגלגלים את תפוחי האדמה הלוהטים - בחינוך, בתשתיות, בערכים ובהגנת הסביבה - למי שיבוא אחרינו, היה אדמו"ר אחד שהצליח לייצר תשתית התנדבותית עם יותר מ־5,000 משפחות של שליחים ושליחות ביותר מ־110 מדינות, שנמצאים שם רק כדי לתת. רק כדי להיות כתובת לכל מה שצריך.

למה? כי היה רבי מברוקלין ש"שמע" את המצוקה והצורך, והחליט לפעול. רבי ששמע את קרקורי הרעב של מיליוני ילדים ופעל אצל חברת הקונגרס האפרו־אמריקנית הראשונה אי־פעם, שירלי צ'יזהולם, לפתח את תוכנית שוברי המזון לעניים. רבי ששמע את זעקת הנוער מחפש הערכים, ויצר מסגרות ופעולות שמוכוונות אליהם. ביום ההילולא של הרבי נוהגים להדליק נר נשמה ולשגר לציונו שבשכונת קווינס פתק עם בקשות לברכה. אני בטוח, שגם את התפילות והבקשות שלנו הוא לא מפסיק לשמוע.

הרב יוסף אהרונוב הוא ראש מפעל השליחות של חב"ד בישראל