"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"סמל ניצחון": החנוכייה חולצה מהנאצים - ונתרמה ל"יד ושם"

ב-1941 שכנעה הטי ג'ייקובס פקיד נאצי כי חנוכייה שברשותה היא משחק של בנה הפעוט, יתרו • "זו סגירת מעגל", מספר יתרו בהתרגשות

,עודכן
0השמעה
"סגירת מעגל". החנוכייה שחולצה, צילום: אוסף החפצים יד ושם

סמל התקומה היהודית מדור-דור:חנוכייה מתקופת השואה בגרמניה, ששרדה הודות לתושייתה של אם שהציגה אותה לפקיד נאצי כמשחק של בנה הקטן, נמסרה לאחרונה ל"יד ושם". שורד השואה יתרו יעקבס מסר את החנוכייה לשימור ומשמר באוסף החפצים של יד ושם במסגרת פרויקט "לאסוף את השברים" לאיסוף פריטים מתקופת השואה.

יתרו יעקבס עם החנוכייה,צילום: יד ושם

ב־1939 נולד יתרו לאם הטי ולאב אריך למשפחת ג'ייקובס. ב־1941, כשהמצב הידרדר, החליטה הטי לעשות מעשה, ובדרך-לא-דרך הצליחה להשיג עבור המשפחה אישור יציאה מגרמניה. במהלך האריזה, לקראת עזיבה, הגיע פקיד נאצי לפקח על האריזה. למשפחה הותר לקחת שתי מזוודות בלבד. האם ביקשה מהפקיד הגרמני לקחת את החנוכייה, אך הוא סירב. מאחר שהחנוכייה דומה למשחק ילדים, האם הסבירה לפקיד שמדובר במשחק באולינג של בנה הפעוט ואף הדגימה לו כיצד הוא משחק איתה. הפקיד השתכנע וכך התאפשר למשפחה להוציאה מגרמניה.

מוזיאון יד ושם (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

"מאז שאני מכיר את עצמי החנוכייה הזו היא חלק מהמשפחה שלנו", מספר יתרו יעקבס ל"ישראל היום". "כשעליתי לארץ, עמדתי על כך שהחנוכייה תעלה איתנו לארץ - והשתמשנו בה בכל שנה. החלטתי למסור את החנוכייה ליד ושם כי לא רציתי שהנכדים יריבו על החנוכייה. אני סומך על יד ושם שהחנוכייה תישאר במשמרת שם גם בעוד 100 שנה. יש הרבה רגשות סביב החנוכייה שיצאה מגרמניה בתקופת השואה ונמצאת היום בארץ הקודש. יש לה משמעות מיוחדת של סגירת מעגל וניצחון העם היהודי".

אם גם לכם יש פריטים שתרצו למסור ל"יד ושם", חייגו ל: 02-6443888

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר