מערכת בינה מלאכותית שפותחה בבילינסון תעזור לצוות הרפואי לקבל החלטות בשאלה אילו מחולי הקורונה יצטרכו הנשמה ובאיזה שלב באשפוז.
המערכת נבנתה על סמך נתונים של 1,700 מאושפזי קורונה בבתי החולים בילינסון, השרון ושיבא, ש-160 מהם נזקקו להנשמה מלאכותית. המערכת פותחה בשיתוף חברת TSG, שמתמחה בלמידת מכונה ובביג-דאטה ובמימון של רשות החדשנות.
החוקרים בנו אלגוריתם שמשקלל פרמטרים רבים הקשורים לנתונים של החולים ולמצבם הרפואי. יכולת הניבוי של האלגוריתם אילו מהחולים יצטרכו הנשמה מלאכותית עומדת על 92%, נתון שנחשב ערך מנבא גבוה.
נוסף על כך, למערכת יש יכולת ללמוד על מאפיינים של וריאנטים שונים. בימים הקרובים המערכת אף תוצג בכנס בינלאומי לטיפול נמרץ, וכבר עכשיו מעוררת עניין רב.
הנשמת חולי קורונה עברה שינויים לאורך גלי התחלואה: בגל הראשון התפיסה הייתה שכדאי להנשים כל חולה, אך התוצאות לא היו מיטביות. בגל השני ניסו להמתין עם ההנשמה ולהיעזר בחלופות כמו חמצן בלחץ גבוה. אולם, גם בגישה זו היו מקרים שבהם חולים הונשמו מאוחר מדי.
"עד לרגע זה הרופאים מתלבטים מתי לעשות הנשמה לחולי קורונה. לא היו לנו כלים לדעת מתי להנשים בצורה מדויקת יותר, וזה היה תלוי בתחושת הרופא ובמדדים שהיו משתנים. ברירת המחדל הייתה לחכות, אך חיכינו לפעמים יותר מדי", מסביר פרופ' פייר זינגר, מנהל טיפול נמרץ כללי בבילינסון.
"ההתלבטויות הרבות היו כי זו מחלה חדשה שעד היום לא יודעים הרבה עליה, והגל האחרון גם היה שונה מגלים קודמים", מסביר פרופ' זינגר. "לראשונה רופאי טיפול נמרץ יכולים להשתמש במערכת בשל רמת האמינות ורמת הדיוק הגבוהות. הרופא גם יכול להבין ולנתח את ההמלצה. המערכת היא תרגום למציאות של חלום ישן שלי: לא רק להשתמש בידע של רופאים מנוסים, אלא גם לנצל את הנתונים המרובים שנצברים עם השנים. המערכת לא מחליפה את שיקול הדעת של הרופא, אך תומכת בהחלטות".
אחד המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת היה בטיפול בחולה קורונה בן 52 שאושפז בבילינסון. "האלגוריתם ראה את הצורך בהנשמה עוד לפני שאנחנו הרופאים ראינו", סיפר פרופ' זינגר.
המערכת פותחה בשיתוף פעולה של צוות מומחי ה-AI בחברת TSG בראשות שמואל טפלר וד"ר ליאוניד שוורצר, עם מחלקת טיפול נמרץ של בילינסון, ועם צוות ה-IT של בית החולים בראשות חגית הנדל ובמימון הרשות לחדשנות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו