מחקר שנערך על ידי כללית וביה"ח סורוקה מצא עלייה של 100% בשכיחות מחלות זיהומיות שאינן קורונה בפעוטות בני 3-0 בשנת 2021 בחודשים שלאחר הסגר השלישי (אפריל עד יוני), בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2017. עוד נמצא כי מחלות שאופייניות לחורף הופיעו באביב.
החוקרים משערים שהריחוק החברתי, הפסקת הלימודים בגנים והיעדר חשיפה לזיהומים גרמו לרגישות מוגברת בקרב הילדים. השערה אחרת היא שחל שינוי במערכת החיסון של הילדים, אך נדרש מחקר המשך כדי לבחון זאת.
החוקרים מכללית מחוז דרום ומסורוקה ניתחו נתונים הנוגעים לכ-390 אלף מטופלים ויותר מ-1.2 מיליון ביקורים במרפאות הקהילה. במחקר נמצאה עלייה בתחלואה נשימתית ובזיהומים במערכת העיכול בקרב ילדים בגילים 3-0, ועלייה בזיהומים נשימתיים בקרב כל קבוצות הגיל במהלך 3 החודשים לאחר הסרת הגבלת ההתקהלות. מדובר במחלות כמו שפעת, RSV (ברונכיוליטיס) ומחלות מעיים זיהומיות.
השיעור שנצפה של מחלות בדרכי הנשימה העליונות לאחר הסגר השלישי בפעוטות בני 0-3 עמד על 1,660 מקרים למאה אלף, פי 2.4 מהשיעור הצפוי בהתבסס על השנים הקודמות שעמד על 687 מקרים למאה אלף. שיעור הפעוטות עם מחלות מעיים עמד ב-2021 על 879 למאה אלף - פי 2.7 מהשיעור הצפוי שהיה 323.
עוד נמצא כי בשנת 2021 אחרי הסגר נרשמה עלייה של 99% בקרב בני 0 עד 3 באבחנה של זיהומים. עלייה נרשמה בקבוצות גיל נוספות אך ברמה פחותה: 19% בקרב בני 4 עד 11, ו-4.9% בקרב בני 12 עד 19. בקרב בני 80-35 נרשמה עלייה של כ-9%.
עורכי המחקר מציינים שהסבר אפשרי להתפרצות תחלואה זיהומית בקרב פעוטות עשוי להיות קשור לכך שבתקופה של סגר וסגירת מסגרות טיפול הם נחשפו פחות לווירוסים. "לא היה להם זיכרון אימונלוגי. זה כמו שילד שנכנס לגן בשנה הראשונה נדבק הרבה, ולאחר מכן מפתח חסינות. ברגע שהסירו את הסגר היה 'בום' של מחלות דרכי נשימה", מסבירה פרופ' יונת שמר אבני, מנהלת המעבדה לווירולוגיה בסורוקה.
תיאוריה אפשרית אחרת היא שכאשר יש נגיף דומיננטי כמו הקורונה, שמעורר את מערכת החיסון, נגיפים אחרים הופכים ללא דומיננטיים. "וירוס אחד מעורר את מערכת החיסון, ואז נגיפים אחרים לא מידבקים", אומרת פרופ' שמר אבני. "לאחר מתן החיסונים הוסרו הגבלות התקהלות ושימוש במסכות. כתוצאה מכך, היתה עלייה בתחלואה נשימתית של האוכלוסייה הכללית שאינה אופיינית לעונה. בקרב ילדים עד גיל 3, היתה גם עלייה בתחלואה של מערכת העיכול. כך שלמרות הירידה בתחלואה בקורונה, האוכלוסייה חוותה גל תחלואה לא שגרתי באביב, שחזה את מה שקרה אחר כך בשאר האוכלוסייה בעולם. במעבדה שלנו מבחינת הווירוסים שרואים כעת, זה דומה לעונת הקיץ. השפעת נגמרה, וכמעט נגמר גם RSV. יש שינוי במופע העונתי של הנגיפים".
ד"ר עמר דוד שמעון, מומחה ברפואת משפחה ומנהל מרפאת בני דקלים, כללית מחוז דרום: "מאז התפרצות מגיפת הקורונה הבחנו בעלייה משמעותית במחלות זיהומיות שכיחות שלא בעונתן ולא בעוצמתן. לאחר הסגרים, שיעורי התחלואה הזיהומית בקהילה השתנו. מחלות זיהומיות, כמו דלקות ריאה, שמתפרצות בעיקר בחורף, הופיעו בקיץ או באביב ובמספרים גבוהים משמעותית משנים קודמות. בעוד חווינו הקלה מסוימת בהדבקות זני הקורונה, מחלות ויראליות אחרות התפרצו ביתר שאת".
עוד אמר כי: "למחקר משמעות ברורה עבור מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות: יש חשיבות להיערכות מותאמת למציאות המשתנה. כ-90% מהרפואה בישראל ניתנת במרפאות הקהילה, ועל כן היערכות נכונה תסייע במניעה ובהתמודדות עם התפרצויות אפידמיות נוספות, המשליכות על חיי היום-יום של כולנו בתחומי הבריאות, החינוך, הביטחון והכלכלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו