"ילדתי עובר מת, האחות איחלה לי מזל טוב"

האחות שנכנסה במקרה לחדר של רבקה יעקובוביץ', רגע אחרי שילדה עובר מת, איחלה לה "מזל טוב" והוציאה חפצים מהמגירה, כשממש מעליה שוכב אותו עובר מת.

גם הרופאה שבדקה את טל דבש אמרה לה, "במקומך הייתי אומרת תודה על שתי הבנות שכבר יש לי בבית", והוסיפה כי אולי העובר נפטר בגלל תרופה שלקחה בזמן ההיריון; והמיילדת של איבי מור פרולינג סיפרה לה שגם היא עברה לידה שקטה, ושמאז היא "לא לוקחת לידות כאלה".

נשים שעוברות לידה שקטה, כזו שבסופה לא נשמע בכי התינוק אלא בכי היולדת שנאלצת לאסוף את רסיסי גופה ונפשה לאחר מות העובר, יוצאות מחדר הלידה בלב שבור ובידיים ריקות.

בשבועות האחרונים שמענו עדויות של עשרות נשים שעברו לידה שקטה וקיבלו יחס פוגע בבית החולים או בקופת החולים שבו טופלו.

הן תיארו תקריות מצמררות, מכעיסות ממש, שנראה כי היה אפשר למנוע אותן עם מעט תשומת לב מצד אנשי הצוות.  

"היינו בהלם"

"כשבעלי שאל את הרופאה מה קרה לעובר, היא אמרה: 'יהיה יותר קל להראות לך שאין דופק, מאשר להסביר לך למה אין דופק'", מספרת רבקה, שילדה בסורוקה לפני שנה, "היא באה למסך האולטרסאונד, ואמרה 'הנה, רואה? הנה, זה הלב. הנה, הוא לא זז. הנה, אין דופק'. בלי שום טיפת אמפתיה".

גם נציגי קופת החולים שהתקשרו לטל דבש, אחרי שעברה לידה שקטה ביולי 2020, איחלו לה מזל טוב - מבלי שהבינו כי העובר לא שרד את הלידה.

"הבחורה על הקו היתה מלאת שמחה ואיחולים, ועניתי: 'לא, לא מזל טוב. ילדתי תינוק מת'. אחרי ארבע שעות התקשרה נציגה אחרת מקופת החולים, ושוב אמרה: 'מזל טוב, אני רואה שילדת'. הרגשתי כאילו נותנים לי אגרוף בבטן. אמרתי: 'לא, עברתי לידה שקטה', ואני חושבת ששתינו היינו בהלם".

אירוע טראומטי

גם מיכל ארבל, שילדה לפני שנה בבית החולים איכילוב, מספרת סיפור דומה. "היתה לי בקשה אחת ויחידה: לראות את התינוק שלי ולהירדם, והצוות זרם איתי על זה", היא משחזרת,"הלידה התארכה, ולמחרת הועברתי לחדר לידה שקט. חברות שהגיעו להיות איתי נתנו לי לאכול משהו קטן. כשהמרדימה הגיעה לחבר אותי לאפידורל ושמעה שהכנסתי משהו קטן לפה, היא כעסה והיתה מאוד לא נעימה אלי".

ואיבי, מצידה, משתפת: "אחרי הלידה, כשהיו צריכים לפנות את החדר ולנקות אותו, העבירו אותי למסדרון מחלקת יולדות, ואני צרחתי בבכי שלא ישאירו אותי שם", מספרת איבי, "איך עבר להם בראש להשאיר אותי במסדרון חדרי לידה, כשאני לא מחזיקה תינוק בידיים? זה היה טראומטי".

בתגובות בתי החולים שאליהם מתייחסות הנשים, ציינו כולם כי הם מפעילים תוכניות ליולדות בלידה שקטה, ושהנושא מטופל ברגישות. אבל עדויות הנשים, שיתפרסמו מחר ב"שישבת", מראות כי למרות המודעות והרצון הטוב, עדיין נדרשת הקפדה כדי לא להוסיף לפגוע בנפשות הפגועות ממילא.

"זה לא מוות רגיל שיש לו שבעה", מוסיפה איבי, "אין דרך מקובלת להתמודד עם אובדן כזה. העובדה שרק אני הרגשתי את התינוקת בבטן לא אומרת שאסור לי להיות אבלה על זה, ושזה אבל רק שלי. אסור 'לדפדף' את זה עם אמירות כמו 'זה יעבור ויהיו לך עוד ילדים'".