"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האנשים שמאחורי המספרים: מעל 3,000 קורבנות קורונה

פחות מעשרה חודשים מאז אובחן בישראל מקרה התחלואה הראשון, מספר הקורבנות צפוי להגיע לרף העצוב • כחמישית מהנפטרים בני 90 ומעלה, אך הגיל הממוצע בירידה • 11% מהמתים גרו בירושלים

,עודכן
טיפול בחולה קורונה במרכז הרפואי שערי צדק // צילום ארכיון: אורן בן חקון // טיפול בחולה קורונה במרכז הרפואי שערי צדק

פחות מעשרה חודשים מאז אובחן מקרה הקורונה הראשון בישראל,נתוני התמותה מהמגפהעברו היום (שני) את ה-3,000. מיהם הנפטרים ומהו הסיכון לתמותה?

הגיל ממוצע של הנפטרים ירד במקצת ועומד על 78.9, כאשר גיל הגברים (76.1) נמוך מהגיל הממוצע של הנשים (81.5). 57% מהנפטרים הם גברים (1,696) ו-43% הן נשים (1,287). הנפטר הצעיר ביותר בן 6 והמבוגר ביותר בן 108.

64 מתים בני פחות מ-50

פילוח של גילי המתים מעלה כי כחמישית מהמתים (20.4%, 609 בני אדם) הם בני 90 ומעלה. קבוצת הגיל שבה שיעור המתים הגדול ביותר הוא בני 89-80, שהם בבחינת יותר משליש מהמתים (34.2%, 1,019 בני אדם). כרבע מהמתים (25%, 747 איש) הם בני 79-70. 11.8% מכלל המתים, 235 איש, הם בני 69-60. 4.5% מהמתים הם בני 59-50; 89 בני אדם משתייכים לקבוצת גיל זו בקרב המתים.

בניגוד לתחושה כי המתים מקורונה הם קשישים או מבוגרים מאוד, 64 מתים היו בני פחות מ-50. מהם 33 בני 49-40, 19 בני 39-30, 7 בני 39-20, 3 נפטרים בני 10 עד 19 (בהם צעירה בת 19 ממזרח ירושלים) ושני נפטרים מתחת לגיל 9 (בהם ילדה חולת סרטן מהרשות הפלשתינית).

נתון מטריד במיוחד, שעשוי לשכנע את המתלבטים באשר לחיסון בקרב בני הגיל המבוגר מאוד, הוא שבקבוצת בני 90 ומעלה המתים מקורונה היו 1.2% מכלל האוכלוסייה בגיל זה. בקרב בני 89-80 המתים מקורונה היוו כחצי אחוז מהאוכלוסייה (0.46%).

180 מהמתים היו תושבי ת"א

באשר לסיכון היחסי לתמותה, בקרב אדם עד גיל 50 שנדבק בקורונה מדובר על מאיות אחוז בלבד, אך בקרב הנדבקים בני 50 ומעלה הסיכון לתמותה מתקרב לחצי אחוז (0.46), בקרב בני 69-60 הסיכון עולה ל-1.64%. בקרב בני 70 ומעלה 6.3% מהנדבקים בקורונה ימותו. בקרב בני 80 ומעלה כמעט חמישית (17.3%) וכמעט שליש מהנדבקים בקורונה בני 90 ומעלה (29.8%) לא ישרדו את המחלה.

ניתוח הנתונים נעשה על ידי אלדד סיטבון ("מואיז הקטן", מסעדן שעוסק בניתוח נתוני הקורונה בטוויטר) ומבוסס על מניין של 2,983 מתים שנתוניהם הוזנו במאגרי משרד הבריאות.

חלוקה של המתים לפי יישובי מגורים מעלה כי 352 מהם (11%) התגוררו בירושלים, 180 מהמתים היו תושבי תל אביב, 145 התגוררו בבני ברק, 123 בבת ים. אחריהן ברשימה חיפה 113, אשדוד 103, חולון 94, ראשון לציון 75, נתניה 71, פתח תקווה 70, רמלה 64, רמת גן 62.

מקרב הערים הערביות נרשם המספר הרב ביותר של מתים באום אל-פחם עם 35 איש, אחריה נצרת עם 22, באקה אל-גרבייה עם 20 וירכא, שם דווח על 16 מתים מקורונה.

עלייה מתונה

פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, העומד מאחורי מודל לחיזוי המגפה, מציין כי אמנם ישעלייה בתחלואהבשבועות האחרונים, אך היא מתבטאת בעלייה מתונה בלבד במספר המאושפזים.

"בשבועיים האחרונים עלינו במספר המאומתים יותר מפי שניים וחצי מ-600 ליום הגענו לכ-1,600 בממוצע שבועי. לעומת זאת במאושפזים עלינו מ-45 בממוצע שבועי ל-70. עלייה של כ-65%. בממוצע כ-20% מהחולים המאושפזים במצב קשה ונפטרים ו-80% מחלימים".

טיפול בחולה קורונה במרכז הרפואי שערי צדק // צילום ארכיון: אורן בן חקון
טיפול בחולה קורונה במרכז הרפואי שערי צדק // צילום ארכיון: אורן בן חקון

את הפער בין מספר הנדבקים הגבוה למספר המאושפזים שעולה בצורה מתונה יותר הוא מסביר בעלייה במספר הבדיקות ובכך שגיל הנדבקים כיום צעיר יותר. אם משום שהמבוגרים נזהרים יותר, או בשל העובדה שצעירים נוטים להיות לרוב ללא סימפטומים ומאותרים בבדיקות באופן אקטיבי.

על רקע נתוני הסיכון לתמותה ממליץ פרופ' סגללהתחסן: "באופן ברור וחד-משמעי הסיכון מהקורונה הרבה יותר גבוה. נכון שבחיסון יש כמה תופעות לוואי שדיווחו עליהן אך לא דברים חריגים. התחלואה מקורונה עלולה לפגוע הרבה יותר. מבחינה תמותה, תחלואה קשה וסיבוכים ארוכי טווח - החיסון הוא הרבה יותר בטוח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר