"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחדל האקמו: פי 10 מכשירים לנפש בת"א יותר מבצפון

המכשיר מציל החיים כמעט לא נמצא בפריפריה • התפוצה בצפון: אחד לכל חצי מיליון תושבים; בתל אביב: אחד לכל 50 אלף • ח"כ אופיר כץ: "פער בלתי נתפס"

,עודכן
0השמעה
מכשיר אקמו, צילום: גדעון מרקוביץ'

הפערים בין הפריפריה למרכז באים לידי ביטוי בשלל היבטים בתחום הבריאות - וכעת מתחדדים הפערים אף יותר: בהיקף תפוצת מכשירי אקמו, המחליפים את פעילות הלב והריאות. באזור הצפון יש שלושה מכשירים בלבד, ובדרום עשרה, לעומת 55 במרכז, 13 בירושלים ו־12 בחיפה. כך עולה מנתונים שמסר משרד הבריאות לוועדת הכספים, לבקשת ח"כ אופיר כץ, שיזם דיון בנושא.

מהנתונים עולה פער של פי עשרה בשיעור המכשירים בתל אביב לעומת צפון הארץ. באזור תל אביב יש מכשיר אקמו אחד לכל 50 אלף איש; במחוז ירושלים יש מכשיר אחד לכל 89 אלף איש; בחיפה אחד ל־87 אלף; במרכז אחד ל־85 אלף איש; בדרום מכשיר אחד ל־133 אלף איש - ובצפון מכשיר אחד משרת לא פחות מ־489 אלף איש.

ד"ר סיגל ליברנט טאוב, ראש אגף רפואה כללית במשרד הבריאות, השיבה לוועדת הכספים כי במדינת ישראל יש 94 מכשירי אקמו. רכישת המכשירים נעשתה עצמאית על ידי בתי החולים, אך החל מאוקטובר שעבר, בית חולים שמבקש להפעיל יחידת אקמו זקוק לאישור ועדה מקצועית מטעם משרד הבריאות. חלק מבתי החולים ממתיני לאישור יותר מארבעה חודשים.

מכשיר האקמו עלה לכותרות בשנתיים האחרונות בכל הקשור לטיפול בקורונה, ובשל היותו מוצא אחרון למטופלים שהנשמה לא מועילה להם. 65% מהחולים שטופלו באקמו התאוששו. בתקופות שיאי התחלואה הקשה, נדרשו בתי החולים לתעדף בחיבור למכשיר חולים צעירים יחסית ובעלי סיכוי גדול יותר לחיות.

פרופ' חזי לוי, מנהל ביה"ח ברזילי, הכשיר צוותי רפואה בבית החולים להשתמש במכשיר האקמו, וממתין למשרד הבריאות: "היעדר מכשיר אקמו פוגע ביכולת שלנו לטפל בדורשים טיפול. זה גורם לנו להעביר חולים לבתי חולים גדולים במרכז, אף שגם הם עמוסים. בחלק מבתי החולים בפריפריה אין מכשיר, וזה בהחלט גורע מהיכולת הכללית לטפל".

ד"ר מיקי דודקביץ', מנהל הלל יפה, ממתין כבר יותר משנתיים לאישור של משרד הבריאות להפעיל מכשיר אקמו בבית החולים. "היעדר מכשיר כזה גורם לכך שצריך להעביר חולה במצב קריטי ומסכן חיים. היה גם מקרה של חולה שנפטר לאחר שהגיע לבית חולים אחר".

ח"כ אופיר כץ,צילום: דוברות הכנסת

לצד שירותים ומכשירים נוספים במערכת הבריאות, כמו MRI ,CT או רובוט ניתוחי, גם מכשירי אקמו נמצאים בשיעור נמוך יותר בפריפריה, אף על פי שחוק ביטוח הבריאות הממלכתי קובע ששירותי הבריאות יינתנו באופן שוויוני, "בזמן סביר ובמרחק סביר" מהמטופל.

"זה מחדל מטורף", אומר ח"כ אופיר כץ. "ההבדלים לא נתפסים בנתונים, ומשרד הבריאות עומד מהצד ומתנהל כאילו האירוע לא שייך לו. פשוט הפקרה בוטה של תושבי הפריפריה. אני זועק מסר חד וברור: חייהם של תושבי הפריפריה לא שווים פחות מחייהם של תושבי המרכז. ביקשתי דיון דחוף בכנסת בנושא, ולא ארפה מהעניין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר