הקורונה: היכולת לחזור למציאות שהכרנו - בידינו

בניגוד לכל מה שהכרנו בשנתיים האחרונות, ובאופן לכאורה פרדוקסלי, ככל שמספר המאומתים לאומיקרון מאמיר - כך אנחנו נפרדים מיותר ויותר הגבלות. החל מקיצור תקופת הבידוד ל־5 ימים (בעבר היו 14, 10 ו־7), דרך הכרה בבדיקות אנטיגן ביתיות לצורך שחרור עצמי מבידוד ועד מה שמסתמן כחזרה של מערכת החינוך לשגרת לימודים רגילה בקרוב.

ככל שהמידע שנאסף מעיד על תחלואה קלה ועל השפעות מוגבלות יחסית של האומיקרון על מערכת הבריאות, כך גובר הביטחון של גורמי המקצוע להחזיר את שגרת החיים למסלולה.

כנראה לא נקום בוקר אחד להכרזה "המגיפה הסתיימה", אך כשנביט לאחור נגלה זאת בדיעבד. למעשה כבר עכשיו, בינואר 2022, אם מביטים לאחור רואים שהמציאות השתנתה כמעט ללא הכר בזכות חיסונים, טיפול תרופתי מניעתי לתחלואה קשה והיות וריאנט האומיקרון קל ביחס לקודמיו.

סביר שהמסיכות על הפנים לא ייעלמו בקרוב מהמרחב הציבורי (לא כחובה, אלא כאקט וולונטרי), וגם החשש מפני הדבקה לא ייעלם לגמרי (בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון), אך עם כל יום שעובר אנו מתקרבים בצעדי ענק ליום שבו היחס לקורונה יהיה כאל מחלה עונתית/תקופתית, שעיקר השפעתה על אוכלוסיות בסיכון. עכשיו השאלה המרכזית היא - מהי נקודת הזמן שבה החלטה כזו תתקבל? וכפועל יוצא מכך עולה גם השאלה איזה מידע מבוסס נתונים צריכה מערכת הבריאות כדי לקבל את ההחלטה האסטרטגית, שלפיה עוברים מניהול מגיפה להתמודדות עם תחלואה אנדמית?

ניהול סיכונים בצורה מושכלת הוא חלק בלתי נפרד מעולם הרפואה. ככל שמדובר בקורונה, האם יכול פתאום להופיע וריאנט חדש שיטרוף את הקלפים ויחזיר אותנו אחורנית למדיניות של הגבלות? התשובה היא כן.

קצב השינויים שעובר וירוס הקורונה הוא יחסית גבוה (גם ביחס לשפעת), מה שהופך אותו למחולל תחלואה לא יציב - ולכן זה סיכון. אך האם רק בשל חשש מחוסר הוודאות לגבי העתיד לקרות ראוי להימנע כיום מהחזרת החיים לשגרה ולתפקוד מלא? בהחלט לא. נוסף על כך, לצד המידע הקיים על תופעת Long Covid, יעברו עוד לא מעט שנים עד שתתבהר התמונה ביחס להשפעות ארוכות הטווח של וירוס הקורונה על בריאות האדם.

כאמור, חוסר הוודאות הוא חלק בלתי נפרד מתחום הבריאות, ולכן לא ניתן לקבוע ולנהל את מדיניות הבריאות של היום בהסתמך על מה שאולי יתגלה בעוד 10 או 20 שנה. לאור המידע שנאסף בישראל ובעולם, כיום גם קברניטי מערכת הבריאות מרגישים יותר בטוחים לקחת סיכונים מחושבים כדי ליהנות מהתועלת הרבה בהחזרת החיים למסלולם.

חשוב להבין - זה לא שבתקופה האחרונה מערכת הבריאות הרימה ידיים או נכנעה לתכתיבים חיצוניים - היא פשוט מנהלת סיכונים ומתאימה את מדיניות הבריאות למציאות המתפתחת. אז נכון להיום, ובתקווה שהקורונה לא תפתיע לשלילה כפי שכבר עשתה בעבר, קיים סיכוי סביר שבקרוב נחזור לחיים שהכרנו.

הכותב הוא מומחה למדיניות בריאות וחבר בקבינט המומחים