בית המשפט העליון: "מצוקת האשפוז הפסיכיאטרי - חמורה"

"הרבה קושי וסבל", "מדובר באוכלוסייה שאנו צריכים להיות ערים וקשובים לה", "המצב זועק מתוך הנייר ומתוך התמונות" ו"טוב שהוגשה העתירה".

את האמירות יוצאות הדופן אמרו שופטי בית המשפט העליון ביום רביעי שעבר, כשדנו בעתירה של איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרפואית נגד שר הבריאות ומשרדו, בדרישה להגדלת שטח האשפוז והמחיה של כ־4,000 מטופלי הנפש בכל בתי החולים הפסיכיאטריים, לאור "המצוקה הקשה במחלקות הפסיכיאטריות והצפיפות שמביאה לפגיעה קשה בזכות לבריאות של המטופלים".

השופטים ניל הנדל, ענת ברון ויוסף אלרון, שתמכו בחשיבות העתירה ובצדקתה, הורו למשרד הבריאות להגיש בתוך 90 יום עדכון על תוכנית פעולה לשיפור מצוקת האשפוז הפסיכיאטרי.

בעתירה - שהוגשה במאי 2021 על ידי עו"ד אפרת גלר ניצן, מהקליניקה לקידום הזכות לבריאות באוניברסיטת רייכמן - דרש האיגוד ממשרד הבריאות לקבוע, לראשונה, שטח מחיה הולם לאשפוז הפסיכיאטרי, להכין תוכנית שתקבע דרכי פעולה להשגת המטרה ולקבוע לוח זמנים סביר למימוש התוכנית.

האיגוד, שבו חברים כ־1,000 פסיכיאטרים, הסביר בעתירה כי "לשטח המחיה השפעה ישירה ועקיפה בתהליך ההחלמה של המאושפזים במערך הפסיכיאטרי. בעיית מרחב המחיה ידועה למשרד הבריאות ולגורמי המקצוע בו שנים ארוכות, אך לא הוכנה תוכנית ממשלתית להתמודדות עם המשבר, שהלך והחריף במרוצת השנים. מצוקת מרחב המחיה של המטופלים אינה נחלתם בלבד, ושותפים לה גם הצוותים הרפואיים בבתי החולים הפסיכיאטריים שסובלים ממחסור חמור בכוח אדם, משחיקה הולכת וגוברת ומרמת תשתיות נמוכה".

"זכות בסיסית למרחב מחיה מינימלי". תנאי האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים "כפר שאול" בירושלים ו"גהה" בפתח תקווה

בתשובתו לעתירה, כתב משרד הבריאות כי "אין מחלוקת באשר לעצם הצורך לשנות ולשפר את הבינוי של המחלקות הפסיכיאטריות על מנת להקטין צפיפות ועומס בבתי החולים. ואולם, לאחר שהממשלה כבר החליטה להקצות משאבים משמעותיים ביותר לבריאות הנפש, העתירה התייתרה בנקודת הזמן הנוכחית ויש לאפשר למשרד הבריאות לממש את התוכניות".

בדיון בבית המשפט אמר השופט הנדל כי "הסוגיה מהווה נדבך מאוד חשוב וטוב שהוגשה, ויכול להיות שהיא כבר השפיעה". השופטת ברון אמרה כי "את התקציב צריך לתרגם למעשים, וכאן מדובר בעניין מאוד אקוטי של אפשרות תיחום אזור מחיה למאושפזים - וזה נשמע, ולא רק נשמע, זועק מתוך הנייר והתמונות. נעשה צעד ראשון של תקציב והשאלה מה עושים איתו ובאיזה קצב".

ד"ר צבי פישל, היו"ר היוצא של האיגוד ומיוזמי העתירה, אמר ל"ישראל היום": "בעתירה ביקשנו מבית המשפט לעמוד לצידנו בהגנה על הזכות הבסיסית של המטופלים הפסיכיאטריים למרחב מחיה מינימלי. האמירות על חשיבות העתירה והצורך להגן על אוכלוסייה רגישה זו - מעודדות. אנו מקווים לפסיקה שתצטרף ל'לוחות הברית' שבין המדינה לאזרחיה, ותצהיר שזכות בסיסית גוברת על שיקולים תקציביים".

עו"ד דניאל רז, הממונה הארצי על תחום אשפוז כפוי באגף לסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אמר כי "בית המשפט העליון הבין את המצוקה הקשה של אנשים רבים אשר אין להם תנאי מחיה בסיסיים, וחייב את המדינה למצוא פתרון ראוי למצוקה הקשה".

מעמותת "בזכות - המרכז לקידום זכויות אדם לאנשים עם מוגבלויות" נמסר בתגובה: "בראש ובראשונה, הצפיפות הקשה בבתי החולים הפסיכיאטריים נובעת מכך שאין כמעט מענה בקהילה: תורי ההמתנה הארוכים לשירות הפסיכו־תרפי, היעדר מענה למצבי משבר בתוך הקהילה, טיפולי בית ועוד. בהיעדר מענה לאלו – הדרך לאשפוז קצרה, קצרה מדי. הגיעה העת לצמצם את מספר האשפוזים שהיו יכולים להימנע, ובכך להביא לצמצום הצפיפות הבלתי נסבלת בבתי החולים הפסיכיאטריים".