"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חשבון הנפש של הוועדה נשאר מחוץ לסל

כפי שנחשף ב"ישראל היום", יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, העלה לאחרונה ביקורת חסרת תקדים על ועדת הסל כשטען לאפלייתם של החולים הפסיכיאטריים • הוועדה אמנם דחתה בתוקף את הטענות, אבל הביקורת הנוקבת מחייבת אותה ואת משרד הבריאות לחשב מסלול מחדש • פרשנות

,עודכן
ועדת סל התרופות // צילום ארכיון: לע"מ

1.זהו הישג ציבורי ולאומי מרשים שוועדת סל התרופותבמשרד הבריאות הצליחה אתמול את עבודתה עם תקציב של כחצי מיליארד שקלים. כל זאת במקביל למאבק הלאומי הקשה במגיפת הקורונה הקטלנית והסגרים המתמשכים לצד המאמץ המצליח של בכירות הוועדה ממשרד הבריאות, ד"ר אסנת לוקסנבורג וטל מורגנשטיין, בהשגת החיסונים לקורונה לישראל.

הוועדה פרסמה אתמול את החלטותיה החדשות ולפיהן ייתווספו לסל התרופות הממלכתי עוד 117תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשותויקבלו אותןכ־170 אלף ישראליםהמאובחנים עם שורה ארוכה של מחלות קשות, חלקן קטלניות וחלקן מחלות המגבירות את הסיכון לחלות באופן קשה מאוד בקורונה כמו מחלות הריאה, הלב והסוכרת.

2.למה רק באמצע פברואר? לרוב מדי שנה דיוני הוועדה מסתיימים בסוף דצמבר, ואילו השנה הדיונים התמשכו חודש וחצי נוספים ובפועל עיכוב של חודשיים במועד שבו יוכלו החולים לקבל את התרופות המיוחלות החדשות מקופות החולים ומשמעות העיכוב מבחינת חלק מהחולים עלולה להיות קשה מאוד, כמו אחת החולות הצעירות במחלת הריאות הקטלנית CF שמחכה לתרופה החדשנית טריקפטה שאכן נכנסה לסל, אבל כל יום של המתנה עלול לקרב אותה לשלב שבו כבר לא תוכל לקבל את תרופה ותיאלץ לעבור השתלת ריאה על כל סכנותיה. בעידן הקורונה היה מצופה מוועדת הסל לקיים ישיבות בזום, גם אם ברור שעדיפה הישיבה הפיזית, כדי לקצר את זמן הדיונים ולקצר את הסבל לחולים.

3.למה רק 550 מיליון שקלים? משרד האוצר תקצב את התוספות לסל ב־550 מיליון שקלים כש־50 מיליון שקלים הועברו על ידי הוועדה לנושאים חשובים אבל שאינם לחלוטין אמורים להיות במנדט שלה, כמו הקמת מכוני שיקום ריאה שהם אמנם חיוניים מאוד, אבל ממתי ועדת הסל מממנת את הפעלתם או את הקמתם? האם בשנה הבאה יועבר תקציב עדכון סל התרופות לשיפוץ חדרי מיון? תקציב עדכון הסל צריך לגדול משמעותית כדי שכל שנה יוכלו להיכנס תרופות חיוניות נוספות, ונוסף על כך יש חשיבות לאפשר לוועדה לתקצב תרופה חדשה בתקציב חלקי על חשבון תקציב נוסף שיובטח בוועדה בשנה לאחר מכן, כפי שנעשה בשנים האחרונות ובכך נכנסו לסל תרופות חיוניות ביותר. לפי גורמים בכירים בוועדה, השנה נציגי משרד האוצר לא אפשרו זאת לוועדה, ובכך, בפועל, נמנעה השנה כניסה של עוד תרופות חיוניות לסל כמו התרופה היקרה מאוד למחלה הגנטית הנדירה "מורקיו" שממנה סובלים רק כ־25 חולים.

4.למה לא לפסיכיאטריה? אחד המאבקים החשובים והמאתגרים ביותר סביב ועדת הסל השנה היה על הטכנולוגיות לטיפול בחולים הפסיכיאטריים, כולל סביב הטכנולוגיות החדשניות לניתוח באמצעות גירוי המוח לטיפול בהפרעה טורדנית־כפייתית וניתוח להשתלת קוצב בצוואר המסייע לטיפול בדיכאון. בשני המקרים מדובר בניתוחים לטיפול בחולים שכל התרופות הקיימות לא הצליחו לטפל במחלתם ושהפסיכיאטרים הגדירו גם כטיפולים מצילי חיים מאחר שחולים אלו למרבה הטרגדיה נוטים לשים קץ לחייהם.

אלא שכפי שנחשף ב"ישראל היום", ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, העלה בחודשים האחרונים ביקורת נוקבת וחסרת תקדים על ועדת הסל כשטען לאפלייתם של החולים הפסיכיאטריים באופן קיצוני במשך שנים וגם טען לבורות וסטיגמות של חלק מחברי הוועדה נגד מטופלי הנפש. הוועדה אמנם דחתה בתוקף, כמעט נפנפה, את הטענות של פיש, אבל הביקורת האמיצה שלו מחייבת אותה ואת משרד הבריאות לחשבון נפש עמוק בקשר לעובדות שהוא הטיח בוועדה וחלקן לא זכו לכל מענה הולם עד היום. הוועדה חייבת זאת לחולים הפסיכיאטריים ולרופאים הפסיכיאטריים שמרגישים חלקם ממש נבגדים על ידי אחת הוועדות החשובות ביותר במערכת הבריאות הציבורית בישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר