האם להסתפק בבדיקת אנטיגן אחת, ומה ההבדל בינה לבין PCR?

מהן בדיקות האנטיגן וכיצד הן עובדות?
בדיקת האנטיגן מזהה את חלבוני המעטפת של וירוס הקורונה. נוגדן נקשר לחלבוני הקורונה, ואם יש קישור, נוצרת ריאקציית צבע, וזהו הפס הכחול שאנחנו רואים בבדיקה. קישור הנוגדן לחלבון הווירוס דורש כמות גדולה יחסית של חלבון הווירוס, ולכן הבדיקה אינה רגישה. בבדיקת PCR יש זיהוי ושכפול של החומר הגנטי של הווירוס (ולא החלבון), ולכן הבדיקה רגישה הרבה יותר.

מהו שיעור הדיוק של האנטיגן בהשוואה לבדיקות ה־PCR?
יש נתונים רבים על הרגישות של בדיקות האנטיגן, חלקם מתארים רגישות של 90% יחסית לבדיקות ה־PCR, חלקן הרבה פחות. ככל הנראה, בחיי היומיום בדיקות האנטיגן הן סביב 80% רגישות לעומת בדיקות ה־PCR.

האם כדאי לבצע כמה בדיקות כדי להגדיל את יכולת הזיהוי באנטיגן? אם כן, באילו מרווחים?
סביר להניח שדיגומים חוזרים יצליחו לאתר חולה מכיוון שבשלב מסוים העומס הוויראלי יהיה גבוה מספיק, כך שיזוהה על ידי בדיקת האנטיגן. לכן, גם אם קיבלת תשובה שלילית באנטיגן, יש ערך בביצוע בדיקת אנטיגן נוספת כעבור 24 שעות.

יצאתי שלילית באנטיגן ולאחר מכן חיובית ב־PCR. מדוע זה קורה?
הגיוני מאוד שאדם שרק נדבק ונמצא בתחילת המחלה יהיה חיובי ב־PCR, אך שלילי בבדיקת האנטיגן. לכן אין טעם בבדיקת אנטיגן מייד לאחר החשיפה, אלא כעבור זמן מסוים, נניח 72 שעות מהחשיפה. נוסף על כך, בדיקת PCR יכולה לצאת חיובית גם אם האדם החלים, מכיוון שעדיין נותרו בגופו שרידים של החומר הגנטי של הווירוס, אף על פי שהוא כבר לא מידבק.

האם זה נכון שבדיקות האנטיגן מתקשות לאתר חולה א־סימפטומטי?
כן, במקרים רבים, אך בהחלט לא בכולם. אדם א־סימפטומטי לא מכיל כמויות גדולות של הנגיף, ולכן בדיקת האנטיגן אינה מזהה את הדגימה שלו כחיובית. חשוב לזכור שאין זה אומר שהאדם אינו מדביק.

מדוע אומרים שכדי להגדיל את היכולת לזהות אדם כחיובי לאומיקרון, יש לדגום גם מהלוע?
מטרת הדיגום היא לאסוף כמה שיותר חומר ביולוגי רלוונטי. מכיוון שהווירוס נמצא בדרכי הנשימה, כשאנחנו דוגמים גם את האף וגם את הלוע, אנו אוספים יותר דגימות ובכך מגדילים את הסיכוי שלנו לאתר את הווירוס.

ד"ר שורק הוא מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה ולמחלות מתפרצות בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד

הביאה לדפוס: מיטל יסעור־בית אור