"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מי שמפר את ההנחיות - יעשה זאת גם בפורים"

מדינת ישראל נערכת לעוצר לילי במהלך חג הפורים • בדקנו עם המומחים אם המהלך יסייע בהורדת התחלואה • וגם: מה הם חושבים על העלייה במקדם ההדבקה?

,עודכן
מכירת תחפושות בירושלים (למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: אורן בן חקון

מרכז המידע והידע של אמ"ן פרסם היום (שני) כימקדם ההדבקה של נגיף הקורונה עלה במעט. הפרסום הזה עורר את החשש שמא נגיף הקורונה שוב מתפשט בארץ, וכי ייתכן ואנו עומדים בפני גל נוסף.

כמו כן, בסוף השבוע חל חג הפורים על קריאת המגילה המסיבות והסעודות שבו, כאשר ישחשש מאירועים המונייםשעלולים להעצים את ההדבקה. על הרקע הזה פנינו אל מספר מומחים בתחום הבריאות כדי לברר מה דעתם וכיצד יש להיערך לקראת החג.

"שבאמ"ן יעסקו במודיעין ולא ברפואה"

פרופ' צביקה גרנות מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, אינו מתרשם מהדו"ח של אמ"ן: "אני יודע שהכניסו את אמ"ן אל מעגל העיסוק בקורונה עם תחילת המגפה, אבל במחילה אני נגד כל הלחץ הזה בגלל שביום אחד יש עליה קלה במקדם ההדבקה".

לדבריו, "ברפואה מסכלים על מגמות ולא על תהליך יומי. לכן אם נראה מגמה לאורך זמן - אז אפשר יהיה לחוות דעה בתחום. כל הרעש על בסיס יום אחד הוא פאניקה לשמה ולא מתנהלים ברפואה ככה".

"אין שום סיבה להורות על סגירה כללית". מכירת תחפושות בירושלים // צילום: אורן בן חקון
"אין שום סיבה להורות על סגירה כללית". מכירת תחפושות בירושלים // צילום: אורן בן חקון

"בכל הנוגע לפורים, לצערי מי שצריך להגיד להם לא להתקהל ולא לקרוא מגילה או לעשות סעודות גם ככה לא מקשיבים לממשלה, אז להטיל סגר על כל הציבור זה מיותר. מי שנזהרים כרגע ייזהרו גם בפורים, ומי שלא - ימשיכו גם אם יהיה סגר כללי. לכן אני לא רואה שום סיבה כרגע להורות על סגירה כללית כי היא לא תשנה כלום".

"על סמך יום אחד לא קובעים מדיניות"

פרופ' נדב דוידוביץ, ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון וחבר בצוות המייעץ לממשלה, סבור כי השינוי במקדם ההדבקה כרגע אינו מדאיג יתר על המידה: "אנחנו בתהליך יציאה הדרגתי מהסגר ולכן העלייה במקדם ההדבקה הוא צפוי. בכל מקרה, לא עושים שינוי מדיניות על בסיס נתונים של יום אחד, וצריך לעקוב ולראות מה קורה לאורך מספר ימים כדי להבין את המגמה".

"לא משנים מדיניות על בסיס נתונים של יום אחד". מחלקת קורונה עמוסה בבית החולים שערי צדק // צילום: אורן בן חקון
"לא משנים מדיניות על בסיס נתונים של יום אחד". מחלקת קורונה עמוסה בבית החולים שערי צדק // צילום: אורן בן חקון

בכל הנוגע לחג הפורים, פרופ' דוידוביץ' טען כי הוא תומך בהגבלות: "צריך לזכור שאנחנו מתמודדים עם תשניות (מוטציות) של הנגיף ולכן המחלה עוד כאן. כמו כן, לא כל הציבור שבסיכון התחסן, ויש לנגיף עדיין איך לפגוע וגם לגרום למחלות קשות. אני גם קורא לאנשים עצמם להתפלל בחוץ אם פורים יהיה יום לא גשום, זה יותר טוב ויגן עליהם".

"לא להעצים את ההגבלות"

פרופסור איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית, מייסד ומנהל היחידה לאונקוגנטיקה במכון הגנטי בבית החולים שיבא, ופרופסור מן המניין במסלול חוקרים בחוג לרפואה פנימית ובחוג לגנטיקה וביוכימיה באוניברסיטת תל אביב, קורא להוציא את אמ"ן מתחום העיסוק בקורונה.

"אמ"ן לא מבין במגיפות. הם פועלים כמו אנשי מחשב בתחום שמצריך אנשי רפואה: אנשים שמבינים במגיפות, פסיכיאטרים שמבינים בפגיעות שנגרמות על ידי סגרים, ובאנשי חינוך שמבינים מה ההשלכות של סגירת בתי הספר על התלמידים. אמ"ן מעולם לא קלע כאן בהערכות שלו, ויש לקחת את חוקרי אמ"ן עם רוגע והרבה יותר נינוחות. בכלל אם אני הייתי קובע הייתי מחזיר את אנשי אמ"ן לעסוק בתהליכים צבאיים".

"עוצר לילה לא יועיל". מחסום משטרתי באלעד, ספטמבר 2020 // צילום: יוסי זליגר
"עוצר לילה לא יועיל". מחסום משטרתי באלעד, ספטמבר 2020 // צילום: יוסי זליגר

לגבי הסגר, הרי שגם עכשיו אסור כינוסים אז לא צריך שום הגבלה. עוצר לילה לא יועיל כאן כי הנגיף לא חי לפי כללים של לילה ויום, ולכן אין מה בכלל לחשוב על רעיון כזה. צריך לאכוף את החוק ולהעניש את מי שמתקהל, ואת זה ניתן לעשות כבר כעת ולא צריך להטריף את המערכת. צריך שהכללים יהיו ברורים, עם אכיפה מתואמת, וצריך שהציבור ידע מה קורה ושלא כל יום לפי שינויים קטנים ישגעו את כולם".

"הציבור מוכרח לשתף פעולה"

הפרופסור דרור מבורך, מנהל מחלקת קורונה בהדסה, סבור כי צריך לאסור את כל ההתקהלויות, ולא רק להטיל עוצר לילה. "אני לא נגד עוצר לילה, אבל אנחנו בשלב כזה שבו צריך שיתוף פעולה עם הציבור הרחב בהבנה של המאבק במגפת הקורונה. לטעמי צריך היה אולי אפילו לאסור כל התקהלות גדולה בפורים, ולבקש שהציבור ישתף עם זה פעולה".

"ייתכן שאני נאיבי וכבר התורה עצמה קוראת לנו עם קשה עורף, אבל הציבור חייב לשתף פעולה עם הממשלה יד ביד במאבק במגפת הקורונה. לכן היה ראוי בפורים שכולם ללא יוצא מהכלל לבד כבר יבינו את העיקרון, ויבקרו רק את המשפחה ולא יעשו מסיבות המוניות. כמובן שאני לא נגד עוצר לילה, הוא מונע הדבקה, אבל בכל המדינות שהיה רק עוצר לילה זה לא הספיק. הציבור חייב להשתתף וצריך להסביר כמה חשוב לא להתקהל בפורים".

גורם המקורב למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב, אומר כי יש לגבות את עמדת משרד הבריאות לפיה צריך להטיל סגר בפורים. לדעת הגורם, "ראוי מאוד שהמדינה תיערך היטב לאפשרויות הלא טובות, ולא נכון לזלזל. אם יש חשש שפורים יהיה אירוע הדבקה - הרי שמוטב ללכת על החשש המחמיר ולא לקחת סיכונים. תמיד חשוב להיזהר אפילו קצת יותר, ולהיערך לתרחישים בעייתיים, ולא סתם לסכן את הציבור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר