"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ד"ר אלרעי-פרייס: "בפעימה הבאה ביום ראשון נרחיב את התו הירוק"

ראש שירותי בריאות הציבור: "מודאגים מהווריאנטים, החשש העיקרי - נמל התעופה בן גוריון" • עוד אמרה: "נבצע בדיקות סרולוגיות למחוסנים כדי לדעת לכמה זמן החיסון יעיל"

,עודכן
ד"ר אלרעי-פרייס // צילום: לע"מ // ד"ר אלרעי-פרייס

"שמחים שאנו יכולים לפתוח את המשק בצורה בטוחה":ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, קיימה היום (שני) תדרוך לתקשורת והצהירה כי על רקע נתוני התחלואה המעודדים, התפוסה המרבית במקומות הפועלים לפי התו הירוק תגדל.

לדבריה, "בפעימה הבאה ביום ראשון נרחיב את הכניסה למקומות שפועלים עבור מחוסנים ומחלימים. זה בהחלט מוכיח את עצמו. נראה איך נמשיך להחזיר את המשק לשגרה.אנו עובדים על מתווים עבור בתי הספר", הוסיפה. "ברור לנו שיש אתגר גדול. אנו רוצים להחזיר למסגרות החינוך כמה שיותר תלמידים, ובעיקר רוצים לתכנן גם את השנה הבאה ולתת איזושהי ודאות למערכת, להורים, לילדים, למנהלים, למשרד החינוך ולשלטון המקומי".

על המוטציות השונות: "הדבר שהכי מדאיג אותנו זה נושא הווריאנטים. כרגע האנגלי נמצא ביותר מ-90% מהדגימות. אנו יודעים שהחיסון יעיל עבורו, כי רואים את התחלואה שיורדת. לגבי הווריאנט הדרום אפריקני - ככל הנראה יעילות החיסון פחותה לגביו, אבל הוא עדיין עובד. כניסת וריאנטים נוספים מדאיגה אותנו - החשש העיקרי הוא מנתב"ג, אבל גם ממעברים יבשתיים. אנו צריכים לוודא שלא ייכנס וריאנט שיאיים עלינו. לכן מקימים מערך לאומי לריצוף גנומי ומחברים אליו מעבדות. יש לנו פרויקטור מיוחד בנושא".

באשר לשאלה אם נצטרך להתחסן שוב בעתיד: "משרד הבריאות ייתן המלצות מקצועיות בהתאם לנתונים בספרות. ההחלטה מה יהיה התוקף של תעודת מתחסן תהיה לפי הנתונים האלה. אנחנו המדינה הראשונה שמחסנת בהיקף הזה והתורה תצא מאיתנו. אנו מתכננים בדיקות סרולוגיות למחוסנים ולעקוב אחר המחלימים. לפי המחקרים האלה ניתן הוראות לציבור, כי זה נושא מדעי מורכב. יכול להיות שיהיה וריאנט שידרוש מתן מנת חיסון אחרת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר