ההיערכות לגל האומיקרון: צוות המומחים המייעץ למשרד הבריאות ערך הערב (רביעי) מסיבת עיתונאים, במהלכה מסרו המומחים הצהרה לציבור והשיבו על שאלות. ההצהרה נמסרה על רקע ההחלטה לפתוח במבצע למתן מנה רביעית של החיסון לבני 60 ומעלה, לעובדי מערכת הבריאות, לחולים בסיכון ולעובדים עם קשישים.
מנתונים שנאספו על ידי מכון וייצמן ומשרד הבריאות עלה כי בקרב בני 60 ומעלה, ישנה עלייה פי 2.5 בהדבקות בקורונה 5-4 חודשים לאחר הבוסטר לעומת מחוסנים בבוסטר בחודש הראשון.
ראש הצוות, ד"ר בועז לב: "מקדם ההדבקה של האומיקרון גבוה: בגרמניה 3.1, בארה"ב קרוב לשלוש. אלו מקדמי הדבקה עצומים שלא ראינו בעבר. בגלים הקודמים היינו ב-1.2 וחשבנו שזה איום ונורא. הווריאנט הפך לדומיננטי. קיימת אי ודאות מאוד גדולה, כל פעם חוזרים למשבצת ההתחלה ולא יודעים עד כמה הווריאנט גורם למחלה חמורה וקשה. ברור שהחומרה יותר קלה מהדלתא אך עדיין לא יודעים מה יהיה בהמשך".
הוא הוסיף: "יש דבר שנקרא מחיר הטעות. אם יבוא גל ולא חיסנו מה המחיר של זה? תחלואה קשה? תמותה? בידודים? זהו מחיר הטעות של לא לחסן. ננצל את הימים הקרובים לקבל עוד מידע ממדינות שבהן הגל גואה. אנחנו בעונה בעייתית בה יש שפעת ומחלות בדרכי נשימה. זה לא רק תחלואה ותמותה. אם צוות גדל של מטפלים יחלה יהיו הרבה בידודים והדבקות ותפקוד מערכת הבריאות עשוי להיות לקוי".
ההחלטה בעניין החיסון הרביעי התקבלה כ"החלטה נצורה" לדברי ד"ר לב. לא ברור מתי היא תיושם ומתי יתחיל החיסון, עקב העובדה כי היא עדיין לא אושרה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות . "קיבלנו את ההחלטה כעת כדי לא לכנס כל יום את הצוות. אנחנו רואים לאן המספרים הולכים והם לא ייעצרו באבחת חרב. אם נקבל החלטה שהמחלה הזו ממש 'כיף' אז נוכל לשות את ההחלטה. זו המשמעות של החלטה נצורה", הסביר ד"ר לב.
ד"ר טל ברוש, מזכיר הצט"מ ומנהל היחידה למחלות זיהומיות באסותא אשדוד: ההמלצה על מנה רביעית לא באה במקום ההמלצה הקיימת לאנשים שלא התחסנו או טרם התחסנו בבוסטר- לכו תתחסנו. אנחנו לא יכולים להיות נאיביים ולהניח שזה וירוס חלשלוש. גם אם אנו סבורים שתהיה תחלואה יותר קלה, המספר הגדול של אנשים שיחשפו יוביל למספר גדול של אנשים שיהיו חולים קשים ואולי ימותו לכן אנו רוצים להביא לאנשים האלו הגנה".
ברוש הוסיף כי "נעשתה החלטה שהיא החלטה של אי ודאות. לא עשינו זאת קודם. אין לנו נתונים לדעת שזה יעבוד אבל אנו חושבים שהתועלת בדבר הזה עולה על הסיכונים שהם זניחים".
"אפשר להתרווח בכורסה האקדמית ולחכות למחקרים וניסויים. ואז בסיום גל האומיקרון נדע כמה מתו בשל דעיכת החיסונים. זו פריבילגיה. נכון שאין לנו מספיק נתונים אך רבים מאיתנו סבורים שהדבר הזה יעבוד. כמובן לא נכריח אף חד להתחסן. אנו חושבים שאנשים ברמת הסיכון הגבוהה מוטרדים ורוצים להרגיש יותר בטוחים" כך לדבריו.
ד"ר יסמין מאור, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בוולפסון וחברת הצט"מ: "יחד עם השפעת ומחלות החורף, אנו כבר בתפוסה משמעותית בבתי החולים. יהיה קשה לתת שירות טוב כשאנחנו גם בגל קורונה וגם עם שפעת. לא מדובר רק במספר החולים אלא העובדה שהם יצברו בבת אחת. ברור שאם ניתן בוסטר רמת הנוגדנים תעלה. יש לנו אכזבה מכך שרמת הנוגדנים לא מחזיקה הרבה זמן. היינו רוצים מוצר יותר טוב שמחזיק מעמד יותר זמן. אך תחשבו כמה חיים נחסכו בגל הקודם".
ד"ר מיכל שטיין, חברה בצט"מ ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים ב"הלל יפה": "אם לא היה בוסטר כנראה שישראל הייתה נכנסת לעוד סגר, זה מה שהציל אותנו בגל השלישי. במהלך ישיבת הצט"מ ראינו מה קורה במערכת הבריאות בלונדון. זה מצב שכמותו לא ראינו במערכות הבריאות פה והיינו רוצים מאד להימנע מזה. הדרך היא לתת עוד שכבת הגנה לאוכלוסיה המבוגרת שהיא פגיעה ועלולה לחלות קשה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו