מחקר: מוזיקה ותנוחת "קנגורו" תורמות להתפתחות פגים

במחקר, שנערך בביה"ח מאיר בכפר סבא, התגלה שהצלילים תורמים ליציבות מערכת העצבים של התינוקות - ומסייעים להם בהתמודדות עם לחץ • "מועיל גם לקשר הרגשי"

ד"ר דנה יעקובסון בעת טיפול במוזיקה, צילום: דוברות מאיר

מחקר ישראלי מצא כי השמעת מוזיקה לפגים תורמת ליציבות מערכת העצבים שלהם ומסייעת להתמודד עם מצבי לחץ וסטרס, מפחיתה את רמות החרדה לאחר טיפולים ותורמת ליכולת להתמודד עם גירויים שונים. המחקר נערך בפגיית בית החולים מאיר בכפר סבא.

השפעתה של מוזיקה על תינוקות נחקרה עוד בשלב שבו התינוק עדיין נמצא ברחם ובהמשך נמצאה כבר כתורמת לעלייה במשקל אצל פגים. אך מחקר ישראלי חדש מצא כי להשמעת מוזיקה השפעה מיטיבה על מערכת העצבים האוטונומית.

במחקר השתתפו 68 פגים ו־79 הורים. המשפחות קיבלו טיפולים במוזיקה בפגייה במרכז הרפואי מאיר וטיפול מעקב בגיל שלושה חודשים בבית. המחקר בחן את השפעת הטיפול במוזיקה בשילוב עם תנוחת קנגורו (עור לעור) אצל פגים קטנים והוריהם.

תינוק פג בתוך אינקובטור, צילום: Getty Images/iStockphoto

השירים שהושמעו לפגים היו לפי בחירת ההורים, בכל ז'אנר שהוא וכל שיר שאליו ההורים מתחברים. השיר הנבחר עבר עיבוד למקצב רגוע של שירי ערש. לצד הקול של ההורה, שהוא החשוב ביותר, התלוותה נגינה של גיטרה או של תוף אוקיינוס שמדמה את צלילי הסביבה התוך־רחמית.

במחקר נבדק לראשונה מדד פיזיולוגי שנקרא "שונות דופק הלב", הנותן אינדיקציה לתגובה המוחית לגירויי דחק וסטרס.

החוקרים בחנו את השינוי בפעילות מערכת העצבים של הפגים על ידי מדידת דופק הלב ומרווח הזמן שבין פעימה לפעימה של הלב. נמצא כי בקרב פגים שהיו בתנוחת קנגורו וקיבלו טיפול במוזיקה, שונות קצב הלב היתה בתחום המיטבי הגבוה, בהבדל מובהק מקבוצת הביקורת. בקבוצת הטיפול במוזיקה היתה עלייה של כ־10 יחידות הרץ מתחילת הטיפול ועד לסופו. לעומת זאת, בקבוצת הביקורת (ללא טיפול במוזיקה) היתה עלייה של 4.2 הרץ בלבד, כלומר פחות מחצי.

המשמעות היא שקבוצת הטיפול במוזיקה הראתה יציבות אוטונומית גבוהה יותר. ממצאים אלו מעידים כי הטיפול במוזיקה גרם לאיזון טוב יותר של מערכת העצבים האוטונומית, והוביל למצב של רוגע במערכת העצבים.

ד"ר דנה יעקובסון, מטפלת במוזיקה במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, התייחסה למחקר ומסרה: "המחקר מצביע על כך שטיפול במוזיקה בזמן תנוחת קנגורו מסייע ותומך בקשר הרגשי של ההורה עם התינוק, לצד תמיכה חשובה בהפחתת הסטרס של התינוק ובתרומה להתפתחותו.

חשוב לתמוך בשירה חיה של הורים לילדיהם הפגים, אך יש לזכור כי ההורים בעצמם מתמודדים עם רמות לחץ גבוהות מאוד, גם בשל הלידה המוקדמת וגם בשל האשפוז בפגייה, ועל כן גם הם זקוקים לתמיכה והכלה בסיטואציה הלא פשוטה הזו".

המחקר הנוכחי נעשה במסגרת עבודת דוקטורט של ד"ר דנה יעקובסון, מטפלת במוזיקה, בליווי צוות בינלאומי מאוניברסיטת אלבורג שבדנמרק, ופורסמה בכתב העת המדעי הנחשב Children.

המחקר נתמך ולווה מראשיתו על ידי פרופסור שמואל ארנון, מנהל יחידת יילודים ופרופסור איטה ליטמנוביץ, מנהלת הפגייה לשעבר במרכז רפואי מאיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר