מחר זה קורה: ילדים יחלו להתחסן

אחרי דיונים רבים בנושא, מחר (שלישי) יחלו ילדים בני 11-5 להתחסן נגד נגיף הקורונה. הנה כל הפרטים שצריך לדעת לקראת תחילת מבצע ההתחסנות. 

ילדים חולים בקורונה בצורה קלה או נדבקים ולא מפתחים תסמינים, אז למה לחסן אותם?
רוב הילדים הנדבקים בקורונה יהיו חסרי תסמינים או חולים באופן קל. אך סיכון נמוך לא אומר שאין סיכון.

כאחד מכל 900 ילדים חיוביים לקורונה עלול להתאשפז במצב בינוני או קריטי כתוצאה מקורונה ומסיבוכיה. חלק מהילדים עלולים לפתח תסמונת דלקתית רב-מערכתית המכונה PIMS. כמו כן, הם עלולים לסבול מ"לונג קוביד" (Long COVID).

למה לחסן את הילדים שאינם מוגדרים כאוכלוסייה בסיכון אם בישראל כרגע יש רגיעה?
החיסון קיבל אישור חירום על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) ומשרד הבריאות הישראלי, לאחר שהוכחה יעילותו ובטיחותו בקבוצת גיל זו.

מרגע זה הקורונה הפכה להיות מחלה בת-מניעה בילדים, כמו מחלות זיהומיות אחרות בילדים שכנגדן מחסנים, אף שכעת רמות התחלואה מהן אינן גבוהות.

הזמן להתחסן הוא בדיוק עכשיו, משום שתהליך ההתחסנות לוקח כחמישה עד שישה שבועות. זה הזמן להגן על הילדים לפני הגל הבא.

מה לגבי סיבוכים ארוכי טווח מהחיסון?
לא מוכרות השפעות שליליות של חיסון אנשים בריאים, שמופיעות לפתע כעבור חודשים או שנים, וגם אין היגיון ביולוגי שכך יקרה.

לעומת זאת, קיים חשש כי הידבקות בנגיף הקורונה תגרום לנזקים נוספים שיתגלו רק בעתיד הרחוק, בדומה למתרחש לאחר הידבקות בנגיפים מוכרים אחרים, כדוגמת חצבת שעלולה לגרום כמה שנים לאחר החלמה לדלקת מוחית חריפה ולמוות.

האם החיסון יפחית סיבוכים ארוכי טווח מקורונה?
ההערכה היא שהתחסנות נגד הנגיף תפחית משמעותית את הסיכון של הילדים לסבול מסיבוכי המחלה, שכן החיסונים מפחיתים באופן משמעותי את הסיכון להידבק בנגיף.

יתר על כן, גם חיסונים אחרים שפותחו כנגד מחלות ויראליות אחרות הפחיתו מאוד את סיבוכיהן המאוחרים.

מה הסיכון ומהן תופעות הלוואי בחיסון לילדים?
מניסיון של ניטור לאחר מתן עשרות מיליוני מנות בבני נוער מעל גיל 12, הרוב המוחלט של תופעות הלוואי מהחיסון הן קלות וחולפות: תופעות מקומיות כגון אודם או כאב במקום הזריקה, ותופעות כלליות עיקריות הן חולשה, כאב ראש וצמרמורת. התופעות הללו היו בעיקר בדרגות חומרה קלה-בינונית, והן חולפות תוך 48-24 שעות.

לאחר מתן רחב היקף התגלתה תופעת לוואי נדירה של מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב). השכיחות המקסימלית היא בבנים בני 19-16, לאחר מתן מנה שנייה, והיא 1:6,600, כשברוב המוחלט (95%) מדובר בתופעה קלה וחולפת. לגבי ילדים בני 11-5, במסגרת הניסוי הקליני חוסנו כ-3,000 ילדים, ולא היה אף מקרה של מיוקרדיטיס.

האם יש בני 5 עד 11 שכבר חוסנו בארץ או בעולם?
מעבר ל-3,000 הילדים שחוסנו במסגרת הניסוי הקליני שערכה חברת "פייזר", שבקרבם לא היו אירועים חריגים משמעותיים הקשורים לחיסון, חוסנו בישראל, באישור חריג עקב מחלות רקע קשות, 163 ילדים במנה ראשונה ו-128 במנה שנייה. היה מקרה בודד של אירוע חריג משמעותי בסמיכות לחיסון (פרכוס, שמונה ימים לאחר מתן חיסון).

יתר על כן, על פי הערכות של הרשויות בארה"ב חוסנו כמיליון ילדים בגילים אלו במנה הראשונה של פייזר, ולא מוכרים דיווחים על אירועי בטיחות חריגים.

האם חיסון mRNA יכול להיכנס ל-DNA שלנו?
אין כל היתכנות מדעית לטענות הכזב על פגיעה גנטית לכאורה שעלולה להיגרם כתוצאה מהתחסנות בחיסונים הללו.

האם ילדים שחלו בקורונה בשנה החולפת חייבים להתחסן גם? אם כן - למה?
בארה"ב, המרכז לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) המליץ לחסן את כל הילדים, כולל מחלימים. בישראל, החלטה בנושא זה טרם התקבלה.

התשובות מפי ד"ר מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ולמניעת זיהומים במרכז הרפואי הלל יפה, ויו"ר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים, בשיתוף איגוד רופאי הילדים.