משרד הבריאות יעשה מחר (חמישי) צעד משמעותי לכיוון ההחלטה על חיסון בני 11-5, אחת ההחלטות שצפויות לסייע עוד במאבק בקורונה - אך גם מעוררת עניין ושאלות רבות מצד הציבור. הדיון מהווה גם צעד גדול בכיוון של שקיפות וחיזוק אמון הציבור.
לראשונה מאז פרוץ המגיפה, ואחרי יותר מ-50 דיונים במסגרת צוות המומחים המייעץ למשרד הבריאות (הצוות לטיפול במגיפות), חלק מהדיון על חיסון הילדים ישודר לציבור בעמודי משרד הבריאות ברשתות החברתיות. זאת, לאחר שבראשית הדיונים הנושאים לדיון, ואפילו שמות חברי הוועדה, לא היו גלויים.
"אנחנו באיגוד רופאי הילדים נמליץ כמובן על חיסון בני 11-5, תוך הבאה בחשבון של כל הרכיבים - כולל הסיכון לחלות למול הסיכון מהחיסון. אני מניח שהנימוקים שנציג ישכנעו את רוב החברים", אומר פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר איגוד רופאי הילדים, "אני לא חושב שיש עלינו לחץ מלמעלה. חברי הצט"מ דנים בחיסוני קורונה רבות ובהיבטים שונים. כולנו מומחים בעלי שיקול דעת".
המגמה: הגברת השקיפות
פרופ' גרוסמן העריך שבדיונים הבאים ניתן יהיה להרחיב עוד את הדיון הפתוח לתקשורת, כך שיכלול גם את הדיון בין אנשי המקצוע: "ניסיתי כבר לפני זמן להניע מהלך של הגברת השקיפות בדיונים. בהתחלה היתה התנגדות גורפת, אך העובדה שצפינו וראינו איך זה מתנהל בארה"ב, תוך פתיחות מוחלטת, מראה שניתן לומר דעות ולעמוד מאחוריהן כשעיני הציבור צופות. זה לא צריך להפחיד, ובטווח הארוך זה צריך ללכת לכיוון של שקיפות גמורה. היעדר שקיפות גורם לחלק מהציבור להרגיש שמסתירים ממנו. אין לי ספק שזה אחראי לחלק מחוסר האמון ששורר, והכיוון שהצט"מ הולך בו מבורך".
ד"ר יסמין מאור, חברה בצט"מ ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות בוולפסון, הוסיפה כי "לכל הדיונים בנושא חיסון הקורונה יש מטרה אחת, והיא לראות איך מגינים על האוכלוסייה בארץ בצורה הטובה ביותר. אני מקווה שהשקיפות תעזור לחזק את אמון הציבור, כי אחר כך בצער רב אנחנו רואים בבית החולים אנשים שלא הקשיבו להמלצות, שחלקם מסתבכים ומתים".
לדבריה, חלק גדול מהחברים מגיע כבר עם עמדה מגובשת: "נחשפנו למידע על יעילות ועל תופעות הלוואי מאז דיון ה־FDA, ואנחנו מגיעים כבר עם עמדות כאלה ואחרות. עם זאת, אנחנו פתוחים לשמיעת מידע נוסף, מקומי, על תחלואה ותופעות לוואי בקרב ילדים. אני בעד חיסונים, ורוב הסיכויים שאצביע בעד. ההחלטה כנראה תהיה דומה לארה"ב. הדיונים בצט"מ עד כה היו מאוד מקצועיים ורציניים, ויש פתיחות לשמוע דעות שונות. השקענו בזה המון שעות מתוך מטרה לקבל את ההחלטות הטובות ביותר. לאורך המגיפה קרה גם ששינינו את דעתנו לאור עדויות".
"הדיונים מעמיקים"
ד"ר מיכל שטיין היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח הלל יפה, חברה בצט"מ, ותציג היום את הנתונים המקצועיים מטעם החוג למחלות זיהומיות בילדים: "הדיון בוועדה הוא ממש לא חותמת גומי. אך הואיל וכל השבוע האחרון אני מכינה את מה שאני הולכת להציג ושוחה בנתונים, אני מתקשה להאמין שהחיסון לא יאושר בישראל. הנתונים כל כך תומכים בזה, והתועלת עולה משמעותית על הסיכון הנדיר שבחיסון. הדיונים בצט"מ מעמיקים ולא מתפשרים, ויש הרבה מאוד אנשים עם הרבה שאלות".
לדבריה, אחד הנושאים שצפויים לעלות בדיון הוא אם גם במצב של ירידה בתחלואה יש סיבה לחסן את הילדים. "תוכנית החיסונים לא בנויה סביב מגיפות, אלא נועדה למנוע מגיפות. מחסנים כל העת נגד חצבת ונגד פוליו, גם כאשר התחלואה לא גבוהה. אני מעריכה שהקורונה תהפוך למחלה שניתנת למניעה על ידי חיסון, כמו מחלות אחרות שמיגרנו, וחיסון הילדים הוא נדבך משמעותי בכך. כל קבוצת גיל תורמת לסירקולציה של הנגיף. לפי הערכה בארה"ב, חיסון הילדים יוריד כ־8% ממקרי ההידבקות, וזה עוד נדבך בהכלת המגיפה, אך בראש ובראשונה הדבר נועד להגן על הילד עצמו".
פרופ' מנפרד גרין, מומחה לבריאות הציבור ולאפידמיולוגיה מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, התייחס לדיון ואמר: "אין עלינו לחצים לפני הדיון, לפחות לא ברמה האישית. לא פונים אלינו ולא אומרים לנו מה להגיד ואיך להצביע. בתחושה שלי פתיחת הדיון לציבור היא דבר טוב, אבל אני תוהה אם זה לא מגביל קצת את ההתבטאויות של האנשים - ולדעתי זה עלול לקרות באופן טבעי. אני מאמין שכאשר הציבור יראה אותנו ויבין מי האנשים שמקבלים את ההחלטה, ובהם אנשים עם ניסיון של 30 שנה בחיסונים ובמחלות זיהומיות, זה יחזק את אמון הציבור. אנו חופשיים לקבל כל החלטה שהיא ביחס לנתונים ונעמוד בכל לחץ. יש זכות לאנשים גם לומר שלא צריך לחסן, אבל כל דבר צריך להיות מגובה בעובדות".
בתוך כך, בתום יום דיונים ארוך סיימה ועדת המומחים המייעצת של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) את הדיון בבקשה של פייזר לאשר את החיסון המותאם לילדים בגילים 11-5. המומחים המליצו לאשר את החיסון ברוב של 14 תומכים מול אפס מתנגדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו