רשלנות רפואית מזעזעת בשיבא: איריס עברה כריתת איברים בעקבות אבחון של חולה אחר

זו אחת מפרשות הרשלנות הרפואית החמורות, הבלתי נתפסות והחריגות שהתגלו בשנים האחרונות בישראל: מטופלת עברה ניתוח מורכב להוצאת גידול סרטני, שכולל כריתה של איברים פנימיים שונים - ולאחריו התברר שהבדיקה הפתולוגית שהובילה להליך הכירורגי היתה בכלל של חולה אחר.

המקרה, שמתפרסם כאן לראשונה, התרחש ב־3 באוקטובר 2017 בבית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר, בית החולים הגדול והמרכזי בישראל.

המטופלת, בת 46 בזמן האירוע, עברה את הניתוח שנועד לכריתה של גידול סרטני, שנחשב לאחד הקשים, הנרחבים ובעלי ההשלכות הבריאותיות הקשות ביותר בכירורגיה, וכולל כריתה של חלקים ניכרים מהלבלב, המרה, הקיבה והתריסריון. ואולם, לאחר שהניתוח בוצע התברר שהוא היה מיותר לחלוטין ונערך באבחנה מוטעית משום שהבדיקה הפתולוגית שעליה הסתמכו הרופאים היתה של חולה אחר שאצלו אובחן סרטן, בעוד אצל האישה שעברה בטעות את הכריתה הנרחבת לא אובחנה כלל מחלה ממארת - לא לפני הניתוח ולא לאחריו.

המקרה כל כך חמור ויוצא דופן עד שבאופן חריג מאוד בכתב ההגנה של בית החולים, שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת התביעה המתנהלת נגדו, הודה המוסד הרפואי כי "אין מחלוקת כי חל בלבול בתשובות הציטולוגיות וכי המטופלת עברה ניתוח שמקורו בטעות בסימון הפתולוגיה, ואין גם מחלוקת כי בשלב שבו עברה את הניתוח היה ראוי להציע לה המשך מעקב קפדני".

"רשלנות רפואית חריגה"

אותה מטופלת היא איריס סאבו, היום בת 50, מתגוררת ברמת גן, מגדלת לבדה את שתי בנותיה, בנות 8, ועובדת בתחום מערכות המידע. ב־2014 אובחנה אצלה ציסטה בלבלב במסגרת מעקב רפואי שגרתי, ובתחילת 2017 היא עברה בבית החולים שיבא בדיקה בהרדמה לצורך הוצאה של דגימת רקמה (ביופסיה) מהלבלב. לאחר שבבדיקה זו התגלה במעבדת בית החולים ממצא סרטני, המליצו הרופאים במחלקה כירורגית ב' לבצע בהקדם את הניתוח הגדול, המכונה "ניתוח וויפל", שבמסגרתו נכרת חלק גדול משורה של איברים והוא נחשב לאחד הניתוחים הגדולים והמסובכים בכירורגיה הכללית.

לפני הניתוח התקיימה ישיבה של רופאים אונקולוגים וכירורגים בכירים בשיבא, שהחליטו על הצורך בניתוח הענקי, אלא שבדיעבד התברר שהם התבססו בהחלטתם על בדיקה של חולה אחר ולא של סאבו.

הניתוח בוצע על ידי הכירורג הבכיר ד"ר יורי גולדס, ולפי כתב התביעה, "כבר לאחר הניתוח נמסר להם על ידי המנתח כי הוא מעולם לא ראה דבר כזה ולא נראה לו בכלל שמדובר בגידול סרטני". ואכן, כחודש וחצי לאחר הניתוח בישר ד"ר גולדס לסאבו כי "הניתוח בוצע עקב טעות שאירעה בבדיקת הביופסיה, ואת ההחלטה הניתוחית קיבלנו על סמך ביופסיה שאינה שייכת למטופלת".

בעקבות זאת, סאבו דרשה להביא את הביופסיה שנערכה לה לפני הניתוח לבדיקה חוזרת בבית החולים איכילוב בתל אביב, ואכן התברר שהבדיקה שלה לפני הניתוח היתה תקינה ולא התגלה בה כל ממצא סרטני.

כתב התביעה הוגש נגד משרד הבריאות ובית החולים שיבא על ידי עו"ד מיכאל אלנתן ממשרד עורכי הדין של עמיקם חרל"פ, זאת לאחר ששני גישורים בין הצדדים לא הצליחו.

בכתב התביעה צוין שמדובר במקרה של "רשלנות רפואית חמורה וחריגה, כשהניתוח המיותר שבוצע אצל איריס הוא אחד הניתוחים הגדולים והמורכבים ביותר הקיימים בעולם הכירורגיה. במסגרתו נכרתים איברים רבים, שהם חלק ממערכת מורכבת ביותר שיש לה חשיבות עצומה בתפקוד מערכת העיכול כולה ובוויסות משק הסוכר בגוף".

בכתב התביעה יש התייחסות גם לדיווח של הנהלת שיבא למטופלת על שורה של לקחים טכניים ומחשוביים שהופקו במעבדת הפתולוגיה של בית החולים בעקבות הפרשה. ואולם, עו"ד אלנתן טוען בכתב התביעה כי "בית החולים בחר בדרך הקלה, כשהוא מוצא לנכון להפיק לקחים אך ורק בכל הקשור להתנהלות עובדי המעבדה, אולם בחר שלא לתחקר את 'הלהט' של המערך הכירורגי בבית החולים עצמו לבצע ניתוח כה מורכב על בסיס תוצאת ביופסיה, כאשר כל הנתונים האחרים הצביעו על חוסר היגיון מוחלט בביצוע ניתוח כזה".

על פי כתב התביעה, הניתוח הענקי והמיותר גרם לסאבו פגיעות קשות ובלתי הפיכות במערכת העיכול וביכולת לעכל מזון, שגורמות לה לקושי אדיר בתפקוד היומיומי, לנטייה חמורה לזיהומים מסכני חיים, לחולשה כללית ולסיכון מוגבר לפתח סוכרת. כתב התביעה מתבסס על חוות הדעת של ד"ר הדר מרחב, מבכירי מנתחי הכבד בישראל, ופרופ' יוסף צימרמן, מומחה בכיר לרפואה פנימית ולגסטרואנטרולוגיה.

"לא שמעתי התנצלות"

בכתב ההגנה מטעם משרד הבריאות ובית החולים שיבא יש הודאה מלאה בטעות הקשה שהביאה לניתוח השגוי. ואולם, נטען כי היא היתה אמורה לעבור את הניתוח בכל מקרה, וכי "ההמלצה לנתח היתה צפויה ממילא להתקבל בטווח של שנה, שנתיים או חמש, בין כי היתה מפתחת גידול פולשני בלבלב ובין כניתוח מניעתי מחשש להשתנות ממאירה". כמו כן, נטען כי תלונותיה על הנזקים בעקבות הניתוח "מופרזות ומופרכות".

כתב ההגנה מסתמך על חוות הדעת של פרופ' יורם קלוגר, מנהל המערך הכירורגי בבית החולים רמב"ם ויו"ר איגוד הכירורגים, ופרופ' זמיר הלפרין, מבכירי המומחים בארץ למחלות דרכי העיכול והכבד (גסטרואנטרולוגיה).

"הניתוח עצמו ארך שמונה שעות, והרופא המנתח אמר כבר לאחריו שאם זה סרטן אז הוא לא ראה מעולם גידול כזה", אומרת סאבו בשיחה עם "ישראל היום". "ההחלמה מהניתוח במחלקה היתה קשה מאוד. אחרי חודש וחצי הגעתי לרופא המנתח, והוא היה כולו מחויך ואמר לי שאשמח מאוד לשמוע את התשובה שאין לי סרטן, והסביר ש'הניתוח התבסס על ביופסיה של חולה אחר ושהוחלפו בטעות הביופסיות'.

"הייתי המומה. בוצע בי אחד הניתוחים הגדולים והמורכבים בעולם הכירורגיה, שיש לו השלכות בריאותיות קשות ומשמעותיות על אורח החיים שלי, והרופא מבקש ממני לשמוח על הטעות שנעשתה? לא האמנתי למשמע אוזניי. בתחילה לא האמנתי לו. הייתי בהלם ובטוחה שצוחקים עלי ולא אומרים לי את האמת. התקשרתי לאונקולוגית שליוותה אותי, והיא אמרה לי שהכל תקין אצלי. נכנסתי לחרדות ולקחתי את הבדיקה המקורית לאיכילוב - ואכן התברר שלא היה שום ממצא".

לדברי סאבו, "הניתוח הוביל למגוון רחב של בעיות רפואיות ותפקודיות קשות שעלי להתמודד איתן ביומיום".

ומה היית רוצה להגיד לתל השומר?

"עשיתם כזו טעות ענקית, אז תעמדו מאחורי מה שעשיתם - ותתייחסו בהתאם. אפילו ברמה האישית, לא שמעתי התנצלות. כיום אני נאלצת להילחם מולם על העתיד שלי, פשוטו כמשמעו. אני אם יחידנית לשתי בנות, והכל עכשיו קשה הרבה יותר. אני מרגישה שהגוף שלי קורס ואני לא מצליחה לעשות דברים בסיסיים. אני מודאגת מאוד לגבי העתיד, מאחר שאני עלולה לפתח מחלות נוספות בהמשך הדרך כתוצאה מהניתוח. הייתי מצפה שבתל השומר יתנהגו אחרת כלפיי ויפעלו בדרך שקופה, ישרה והוגנת כשמתרחשת טעות כל כך מובהקת וחמורה כמו זו.

"הם לא טרחו להציג בפניי את דו"ח החקירה המלא שערכו, אלא רק את המסקנות של הדו"ח והפקת הלקחים. מדוע להעלים זאת מעיניי? במה זה מועיל? עד היום איני יודעת כיצד בדיוק אירעה טעות חמורה כל כך. וכעת, בית החולים רוצה שאוכיח לו שמה שאני טוענת שאני סובלת ממנו הוא אמיתי ונכון, למרות שגם להם ידועות ההשלכות החמורות של ניתוח ענקי שכזה".

בית החולים שיבא: "טעות אנוש"

עו"ד אלנתן, המייצג את סאבו, אמר ל"ישראל היום": "הצוות הרפואי של בית החולים שיבא התרשל בצורה מובהקת במקרה הזה, ולאיריס נהרסו החיים - פשוטו כמשמעו.

"הציפייה שלנו היתה שלפחות בנסיבות הייחודיות של מקרה זה, הגורמים המוסמכים מטעם בית החולים יעשו כל שביכולתם כדי לפצות אותה באופן שהולם את נזקיה הקשים. צר לנו שבית החולים לא השכיל לעשות כן, ובמקום זאת התאהב בטענות הגנה מופרכות שמטרתן היא אחת - לשלם כמה שפחות. כל זה גורם לכך שכעת איריס נאלצת להיאבק על זכותה לפיצוי הולם בבית המשפט, בהליך יקר וממושך. באופן מדהים יש לומר, עד לרגעים אלו, שיבא אף לא טרח להתנצל בפניה על הנזק הקשה שגרם לה. התנהלות זו לא מוסיפה הרבה כבוד לבית החולים, אולם שלא יהיה צל של ספק שהתנהלות זו תקבל מענה מתאים בבית המשפט".

מבית החולים שיבא נמסר: "המרכז הרפואי שיבא מציב את בטיחות הטיפול והמטופל בראש סדר העדיפויות. לצערנו, מדובר בטעות אנוש המוגדרת מבחינתנו אירוע בל יקרה, וכך היתה ההתייחסות אליו לכל אורך הדרך. עם היוודע הטעות, האירוע דווח למשרד הבריאות ותוחקר בכל רמות המרכז הרפואי.

"בעקבות התחקיר, שונו תהליכי העבודה ונרכשו אמצעים טכנולוגיים ראשונים מסוגם בישראל, שנועדו להבטיח כי מקרים מסוג זה לא יישנו. חשוב להדגיש כי לכל אורך הדרך התנהלנו בשקיפות מלאה מול המטופלת ובאי כוחה, ביושרה, ברגישות וללא משוא פנים. אנו מאחלים למטופלת בריאות שלמה ונמשיך ללוותה ככל שיידרש".