מומחים: "הגל הרביעי בדעיכה, אך סביר מאוד שהוא לא האחרון"

מדינת ישראל נמצאת בדעיכה של גל התחלואה הרביעי של הקורונה, גל וריאנט הדלתא, וכעת מסכימים המומחים כי נדרשת היערכות ראויה לגל התחלואה החמישי - ואולי אף יותר מכך. "אכן נראה שאנו בדעיכה של הזן הזה והגל הרביעי קורס אל תוך עצמו", אומרת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית. "זה בוודאי חדשות טובות ומלמד על כך שכרגע המצב יחסית טוב, אולם לגבי העתיד קשה מאד לדעת מה יהיה כיון שזה תלוי בשאלה האם יתפתחו עוד זנים של קורונה שהחיסון לא עובד מולם".

לדבריה, "חשוב להגיד שבוודאי שבעתיד נראה עוד מגיפות שיתפרצו בכדור הארץ ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא שינוי האקלים, התחממות כדור הארץ. אנחנו רואים מעבר של עוד ועוד מחוללי מחלות מבעלי חיים לבני אדם ומהבחינה הזו אין ספק כמעט שבעתיד נראה עוד התפרצויות של מגיפות".

היא מוסיפה כי "כאן גם יש לאנושות הרבה מה לעשות וזה בין השאר להקים מכוני מחקר ומרכזי חיזוי של מגיפות, כמו כן צריך לארגן טוב יותר את מעבר המידע והשקיפות שלו בין המדינות בעולם ולבצע היערכות כללית, כולל הפקת מסקנות מנגיף הקורונה ומעבר לכך להילחם בהתחממות כדור הארץ. אם האנושות תכין את עצמה היטב ותתכונן הרי שיש סיכויים להתמודדות יותר טובה עם נגיפים שיתפרצו בעתיד ולא נגיע לתרחישי קצה של סגרים והגבלות קשות על התנועה".

פרופ' קלדרון-מרגלית מציינת כי "מאז 2007 ארגון הבריאות העולמי חזה התפרצות של מגיפה בעולם והתריע על כך ולמרות זאת המדינות נתפסו לא מוכנות בהקשר של נגיף הקורונה ואני מקווה שאחד הלקחים יהיה להיערך יותר טוב. צריך גם להגיד שהתחזית היתה שדווקא נגיף חזק של שפעת כמו שפעת העופות או שפעת החזירים יהפך להיות כזה שעובר מאדם לאדם במהירות וככה תיווצר פנדמיה כלל-עולמית. בסוף זה היה דווקא נגיף הקורונה. המזל שלנו עם הנגיף היה שריצפו מהר מאוד את הרצף הגנטי שלו מה שמיקד את המחקר בחיפוש מהיר אחרי חיסון ותרופות. במקרה של הקורונה ממש שבועות ספורים אחרי ההתפרצות שלו הרצף הגנטי שלו היה בידי החוקרים וזה היה סיוע מרכזי במאבק בו".

בה בעת, פרופ' צביקה גרנות מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית סבור כי ישנם סיכויים לעוד גל של קורונה וכי גל הדלתא דעך מעצמו ולא בהכרח בגלל הפעולות של ישראל בנושא. "ראשית ניתן להעריך על פי הנתונים מכל העולם שגל הדלתא של הקורונה הסתיים", הוא אומר. "אנו רואים ירידה בחולים ובהדבקות בכל העולם, במדינות עם חיסון, במדינות בלי חיסון ובמדינות פתוחות או סגורות. כלומר ללא קשר בכלל לפעילות של המדינה הרי שהנגיף סיים את הגל הרביעי וכך אגב פועלות מחלות הרבה פעמים, הן באות בגלים".

לדבריו, "אין בכך להגיד שהקורונה כמחלה הסתיימה כי יכול בקלות להיווצר וריאנט אחר שלה שיגיע מדרום אמריקה, אפריקה או אפילו המזרח התיכון. כמו כן, החורף שבו אנשים סוגרים חלונות ומצויים בחדרים סגורים, גם יכול לחולל גל נוסף של הנגיף. כלומר הקורונה עדיין כאן ולא נעלמה כמו שמחלות אחרות עדיין ישנן בעולם אבל במצב שקט. עם זאת קשה להעריך כמה גלים של הקורונה עוד יהיו ואיך תתנהל המחלה מעבר לתופעת הגלים".

בנוגע למסקנות, הוא מסכם כי "מדינת ישראל כתבה ספר שלם שעסק בהתמודדות עם מגיפה, שנכתב כבר בשנת 2007. זה ספר טוב מאד שכתבו מיטב המומחים של משרד הבריאות. העניין הוא שברגע האמת התנהלו בפאניקה ולא פתחו את הספר. מעבר לכך קשה מאוד לכתוב פרוטוקול אחד לאחד מהקורונה כי למשל כאן חשבו שברגע שיהיה חיסון הרי שהוא ימגר את המחלה כמו שחיסון הפוליו עשה למשל למחלה אבל במקרה של הקורונה אנשים עדיין חלו עם החיסון והתברר גם שהוא לא עמיד לזמן רב. לכן לא נכון לכתוב פרוטוקול מסודר דווקא מהנגיף וכמובן גם צריך לזכור לא פעם שיש הבדל בין כתיבה בנחת במשרד של הנחיות למה שקורה בשטח כשהנגיף משתולל".