אלפים פונים למרכזי החוסן שסובלים מבעיות תקציב

מרכזי החוסן ברשויות המקומיות, בעיקר בעוטף עזה ובצפון הארץ, פועלים כבר יותר מעשור, אך אין במשרד הבריאות או בגוף שמפעיל אותם (הקואליציה הישראלית לטראומה) נתונים על היקף הפעילות בהם, על זמני ההמתנה או על המצב בזמן חירום לעומת עת שגרה. כך עולה מדו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שיוצג מחר במסגרת יום דיונים שיוקדש לנושא בריאות הנפש.

עוד עולה מהדו"ח כי אין תקנים למספר המטפלים בכל מרכז, חלקם מתקשים לגייס כוח אדם ולא ברור אם בשעת חירום יוכלו לעמוד בביקוש ולתת מענה. רק בארבעה מרכזים ניתנים שירותי פסיכיאטריה. במרכז עבור החברה הבדואית לא ניתן שירות כזה.
בה בעת, תקציב המרכזים נקבע בהחלטת הממשלה, ולא בבסיס התקציב. דבר זה יוצר אי־ודאות תקציבית, המקשה תכנון לטווח ארוך ומגבירה גם את הקושי בגיוס כוח אדם. עוד עולה כי אין שיקולים אחידים שמגדירים אילו רשויות נחשבות מאוימות וזקוקות להקמת מרכז חוסן.

שליש מהטיפולים בשדרות

בישראל פועלים 13 מרכזי חוסן שמספקים שירותים לרשויות מקומיות ולתושביהן, בתחומים של טיפול נפשי בנפגעי חרדה, חוסן קהילתי והיערכות של הרשות לחירום. בשנים 2020-2018 טופלו בטיפול נפשי פרטני, קבוצתי או פסיכיאטרי 16,335 אנשים, והמוסד לביטוח לאומי מימן 83,662 טיפולים פרטניים, כשליש מהם בשדרות.

לקואליציה הישראלית לטראומה, שאחראית על הפעלת 11 מהמרכזים, אין נתונים על זמן ההמתנה הממוצע לאבחון ולטיפול בכל אחד מהמרכזים. הם השיבו לפניית מרכז המידע של הכנסת ואמרו כי זמן המתנה ממוצע לקבלה הוא 5-4 ימים, ושבוע עד לתחילת הטיפול.

חמישה מהמרכזים הוקמו ב־2008 בשדרות ובארבע מועצות אזוריות בסביבתה. ב־2015 הוקם מרכז חוסן בבאר שבע עבור החברה הבדואית. ב־2016 נפתחו ארבעה מרכזי חוסן ביהודה ושומרון, וב־2020 החל לפעול מרכז חוסן באשקלון.
כל אלו באחריות משרד הבריאות. והשנה - החלו לפעול שני מרכזי חוסן בצפון, שמופעלים על ידי אשכול רשויות מקומיות בגליל המזרחי ובגליל המערבי.

יו"ר השדולה לבריאות הנפש, ח"כ מיכל וולדיגר, שהזמינה את דו"ח מרכז המחקר של הכנסת, אמרה כי "במדינה כמו שלנו, שלצערנו מתמודדת עם איומים וסבבים 
ביטחוניים מסוגים שונים בתדירות רבה, יש צורך במענה זמין וקרוב, הן לרשויות המקומיות והן לתושביהן, לבניית חוסן קהילתי, טיפול נפשי לנפגעי חרדה והיערכות למצבי חירום".

לדבריה של ח"כ וולדיגר, "לשם מטרות אלו הוקמו מרכזי החוסן. הם אמורים להיות מפוקחים וממומנים באופן שוטף וראוי על ידי המדינה, ולהתנהל תחת נהלים ברורים ומדדי הצלחה. הייתי מצפה שיהיו בידי המדינה נתונים ברורים לבדיקת יעילותם ועבודתם, כדוגמת מספר הפונים כל שנה, מספר הטיפולים הנפשיים שמקבל כל פונה ומספר הטיפולים המתבצעים בכלל במרכזים, בדיקת עומס העבודה בהם ונתונים לגבי זמני ההמתנה לקבלת טיפול".

"לקבוע נהלים ברורים"

היא הוסיפה כי "דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מגלה כי אלו המקבלים שירות במרכזים שבעי רצון, אך חסרים נתונים רבים כדי לקבוע את יעילותם ואת מוכנותם של המרכזים לשעת חירום. על הממשלה לקבוע נהלים ומדדים ברורים, לערוך בקרות ולהעלותן על הכתב, וכמובן להכניס את מימון המרכזים לבסיס התקציב ולרכזם תחת משרד אחד".

ח"כ וולדיגר סיכמה כי "חוסנם האישי והלאומי של תושבי מדינת ישראל צריך להיות בראש סדר העדיפויות, בוודאי של אלה החיים במקומות החשופים יותר לאיומים ביטחוניים ונמצאים במין שגרת חירום מתמשכת".