רוב המחלימים משורות המשטרה: "סובלים מתשישות ומירידה בכושר הגופני"

מחקר ראשון מסוגו על ההשלכות ארוכות הטווח של הקורונה על שוטרי משטרת ישראל, מצא כי מרבית המחלימים סובלים מעייפות קיצונית או תשישות (60.8%), ירידת כושר גופני (58.3%), קשיי נשימה במאמץ (40.11%) וקשיי ריכוז או הפרעות זיכרון (40.8%).

החוקרים מאמינים כי ממצאיהם יוכלו לסייע בעתיד במציאת דרכי טיפול ושיקום למחלימים מקורונה. המחקר בוצע בידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמשטרה, על 1,234 שוטרים מחלימים.

בשנת 2020 נחשפה המשטרה לחזית המאבק של המגיפה העולמית, ששינתה באופן חסר תקדים נורמות חברתיות והתנהגותיות. מערך הרפואה של המשטרה, אשר אמון על בריאות השוטר בשגרה ובחירום, נדרש להתמודד עם האתגר, נוכח החשיפה המרובה של השוטרים המשרתים בארגון, העומדים בחזית המאבק הלאומי. מתחילת המגיפה התגלו באמצעות בדיקת PCR כ־4,700 שוטרים מאומתים לנגיף, שלרבים מהם היו תלונות פיזיולוגיות מתמשכות של "פוסט־קוביד", שמהם הם סבלו גם לאחר החלמתם מהנגיף.

האתגר הארגוני לשמירה על בריאות השוטרים הביא את קצין הרפואה הראשי של המשטרה, ד"ר בוריס זיו, לגבש במהירות דפוסי פעולה אחרים לעידן הקורונה - ו־97% מכלל השוטרים חוסנו בתוך חודש ימים בלבד. המוכנות לקידום הפתרון לקשיים שעליהם הצביעו השוטרים הוביל לשיתוף פעולה מקצועי וייחודי בין האוניברסיטה העברית למשטרה, לעבודת מחקר שאותה ביצעו הפיזיולוג ד"ר חורש דור־חיים, אשר מנהל את מרכז o2 אגף אד"מ לקידום בריאות ורפואת ספורט באוניברסיטה, וסנ"צ ד"ר ולרי שושן, רמ"ד רפואה תעסוקתית מונעת ממשטרת ישראל.

ממצאים ראשוניים של מחקר נרחב שנערך בימים אלו, תחת הכותרת "תסמיני פוסט־קורונה בקרב שוטרי קבע מחלימים במשטרת ישראל", מראים כי חלק משמעותי מהמחלימים ממשיכים לסבול מספקטרום רחב של תסמיני פוסט־קורונה. תסמינים אלו כוללים (נוסף על התסמינים שצויינו לעיל) כאבי שרירים (37.7%) וקשיי שינה (34.1%). תסמינים אחרים, שלא היו נפוצים אך דורשים תשומת לב, היו דיכאון (20.9%), נשירת שיער (18.1%), הזעת יתר (12.8%), בחילות או הקאות מתמשכות (10.3%) ובעיות בעור או פריחות (10%). 44% מהמשיבים דיווחו שהתסמינים מפריעים להם לתפקוד היומיומי בעבודתם כמגיבים ראשוניים. המחקר הוצג לאחרונה במסגרת סמינר לסגל בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית והדסה.

החוקרים מצאו כי כ־54% מהשוטרים שחלו נדבקו במהלך עבודתם, והצליחו לבנות מודל המנבא את הקושי בחזרה לעבודה בהתאם לתסמיני הפוסט־קורונה. החוקרים הופתעו לגלות שהפגיעה התפקודית בקרב השוטרים הצעירים היתה מובהקת ומשמעותית לא פחות מזו של המבוגרים, לאחר ניקוי משתני המחלה הפעילה. כאמור, העבודה המחקרית נמצאת בחיתוליה, שכן החוקרים מעוניינים לבצע מעקב אחר השוטרים שהחלימו מהנגיף לתקופה של שנתיים.