אבסורד: ישראל דווקא נמצאת בקדמת תחום האקמו בעולם

מכונת האקמו שמצויה כעת במרכז החדשות, היא מכשיר טכנולוגי בקדמת המדע והחדשנות הרפואית שמאפשר להציל חולים קשה שהלב או הריאות שלהם קרסו. מלכתחילה המכונה המקורית הייתה מכונה שמחליפה את הלב והריאה במהלך ניתוחים. אולם זו מכונה חזקה מאוד, שיכולה לעבוד רק כמה שעות. כיום יש מכשירים ניידים כאלו גם במחלקות טיפול נמרץ, שמאפשרים להעביר חולים ממרכזים רפואיים אחד לשני. מדובר כמובן במערך שדורש מיומנות, הכשרה מקצועית וכוח אדם. 

ראשית, מכשיר אחד כזה עולה 65 אלף דולר, וההערכה היא שכל פעם שמחברים אותו לחולה שמטופל בו - הדבר עולה 2,500 אירו, כאשר גם לפעמים מחליפים את הערכה במהלך הטיפול. מעבר לכך, על כל חולה שמופעל במכשיר אקמו יש אחות שמפקחת רק עליו. אם בדרך כלל אחות חדר טיפול נמרץ אחראית על שני חולים, הרי שבמקרה של מכשיר אקמו מדובר על אחות לחולה עם הכשרה של המכשיר הזה. המכשיר מיועד, כמובן, רק למחלקות טיפול נמרץ, ובמצבי חירום ניתן לנייד אותו מבית חולים לבית חולים על בסיס צורך. בבית החולים קפלן יש שני מכשירים כאלו, ובגל הנוכחי, כיוון שמחלקת הקורונה מלאה ואין שימוש בשני המכשירים בשלב זה, הנהלת המקום העבירה אחד מהם לרמב"ם ואחד לאסף הרופא, והם יוחזרו לקפלן בתום השימוש. נדידת מכשירים כאלה היא חלק מתרבות בתי החולים בארץ, והיא חשובה מאחר שהיא מאפשרת מענה לחולים שאין עבורם פתרון אחר.

ככלל, בארץ יש 82 מכשירי אקמו והנוהל הוא שצריך להיות מכשיר אחד ספייר על כל מכשיר שעובד, ואנחנו בנושא הזה משאירים בצד שליש של המכשירים כל הזמן בכוננות. לכן, היום כשיש בכל ישראל 50 חולים המחוברים לאקמו, 40 חולי קורונה ועשרה חולים נוספים, אנו קרובים לאי ספיקה של המערכת הזו. לא מדובר בקמצנות של המדינה. אנחנו בישראל מאוד נדיבים בתחום ההצלה של חיי אדם, כי יש לנו 10 מכשירים על כל תשעה מיליון תושבים כשבבריטניה העשירה יש שליש מהמכשירים האלו. יש להם רק 200 מכשירים על כלל האוכלוסייה. אנחנו גם עם 12 מרכזים שיודעים להפעיל אקמו, כשבבריטניה יש רק שישה מרכזים. הנדיבות הזו מתבטאת גם בכך שבגלי הקורונה 350 חולים טופלו בארץ באקמו וזו כמות גדולה מאוד. 

אני חייב גם לציין שהניסיון שלנו גם בהפעלת המכשירים גרם שבתחילת המגפה הצלחנו להציל רק 50% מהחולים האלו, וכעת אנו מצילים 65% ויותר. כך שישראל ממש משקיעה את עצמה לחלוטין בתחום ומאוד נדיבה בהצלת חיי אדם וערך קדושת החיים בולט הרבה יותר מאשר במדינות אחרות. זה כמובן האידיאל של חברת האקמו, שיש לי הזכות לעמוד בראשה בישראל. אנו רוצים להגיע לכל אדם שזקוק לכך בכל מקום, ולכן כעת המדינה גם פועלת בעוצמה רבה להכשיר עוד שלושה בתי חולים להפעלת מכשירי אקמו - בנהריה, בברזילי והלל יפה. זו החלטה שדורשת הכשרה ומשאבים רבים כשניתן להעביר חולה מהפריפריה למרכז. חולה בקריסת ריאות יכול לשרוד היטב ארבע שעות בלי המכשיר כמעט בלי להיפגע. בכל זאת, המדינה עכשיו מקדמת את ההכשרה של עוד בתי חולים להפעלת אקמו. יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות כמו לכל דבר. היתרון הוא הזמינות של המכשיר מצד אחד, והחיסרון הוא שכשאין אנשים שמטופלים במכשיר כל הזמן אז הניסיון של הצוות שעובד עם האקמו קטן יותר, וזה פחות טוב. 

חשוב להדגיש שמדובר במכשירים אמינים עם תקלות מעטות מאוד. האמינות הזו אמנם כוללת תקלות זמן אמת כמו בועת אוויר או קריש דם במערכת, אבל לשם כך יש אחות במקום ומכשיר נוסף כגיבוי. אולם מבחינת מנועים ומערכת אלו מערכות אמינות. למשל עכשיו יש מכשיר אחד שעבד 20 שנה והמנוע שלו נגמר. המנוע נגמר שנים רבות אחרי פקיעת האחריות של היצרן והמכשיר היה אמין ומציל חיים כל הזמן. 

ד"ר יגאל כסיף הוא מנתח לב בכיר, מנהל תחום האקמו במרכז הרפואי שיבא ויו"ר החברה הישראלית לאקמו

ראיין והביא לאור - אסף גולן