הליקויים במערך הדגימות: מערכת המחשוב קרסה, מכשירים נרכשו לשווא

זמני המתנה ארוכים במתחמי הדיגום ולתוצאות של בדיקות מעבדה, היעדר פיקוח ובקרה מצד משרד הבריאות, עיכוב בהעברת הדגימות למעבדות ואי שימוש במכשירים לבדיקות מהירות שנרכשו במיליונים. אלו חלק מהממצאים של מבקר המדינה שבחן את ניהול ותפעול מערך הבדיקות והמעבדות במשרדי הבריאות האוצר והביטחון, במד"א, בפיקוד העורף ובמפקדת אלון בקופות החולים ועוד.

עד למועד הביקורת במרץ 2021 נעשו בישראל כ-14 מיליון בדיקות קורונה בעלות של כ-2.8 מיליארד שקלים ב-40 מעבדות שאושרו על ידי משרד הבריאות. מערך הדגימות והבדיקות, חיוני להתמודדות עם המגפה ולקטיעת שרשראות ההדבקה. 

בביקורת בעניין תהליכי הדיגום ובדיקות המעבדה עלו הליקויים הבאים: היעדר נתונים אמינים במשרד הבריאות בדבר זמני ההמתנה מהדיגום עד לקבלת תוצאות הבדיקה, עיכוב בקצב זרימת הדגימות למעבדות, תקלות בהעברת הדגימות מהגורם הדוגם לגורם המבצע את הבדיקות, תקלות בתיאום בין הגורמים למיניהם ופעילות בלתי סדירה של ממשקים אוטומטיים להעברת המידע משלב הדגימות לשלב הבדיקות.

כמו כן, עלו ליקויים בהתקשרות עם ספק שירותים וכן נמצא כי משרד הבריאות טרם גיבש נוהל המסדיר את תהליך הריצוף הגנומי, תהליך חיוני לאיתור וריאנטים.

משרד מבקר המדינה ערך סקר בקרב כ-250 איש שקיבלו שירות במתחמי הדיגום שממנו עולה כי 18 אחוזים (1 מכל 6 נבדקים) המתינו מעל שעה במתחמים. זמן ההמתנה הממוצע עמד על 37 דקות והוא גבוה מהזמן שנקבע בתנאי המכרז לתהליך זה - 25 דקות. כ-29% ממשתתפי הסקר שנבדקו במתחמי "היבדק ולך" סברו כי לא נשמר מרחק ראוי בין הממתינים בתור.

המבקר ציין כי מאז נובמבר 2020 ועד מועד סיום הביקורת, הגופים - פקע"ר, משהב"ט ומשרד הבריאות לא פיקחו על זמני ההמתנה לביצוע הדגימות; הנתונים לא נמדדו ולא נאספו. המשמעות היא שתנאי המכרז באשר לזמני ההמתנה לא נאכפו.

הביקורת העלתה מקרים של דגימות שהעברתן למעבדות התעכבה, או שהגיעו למעבדה ללא תיעוד במערכות המידע. כמו כן, היו מקרים שבהם קופות החולים לקחו דגימות מעבר ליכולתן, וכדי להתגבר על העיכוב הצפוי במעבדותיהן הן העבירו את עודף הבדיקות למעבדות פרטיות שלא היו אמורות לבדוק אותן.

עוד נמצא כי למשרד הבריאות אין נתונים על איכות השירות וזמני ההמתנה ממועד הדיגום עד לקבלת תוצאות הבדיקה. המבקר מציין כי הם "אינם אמינים ולא ניתן להתבסס עליהם". לפי נתוני פיקוד העורף על רמת השירות של חברות הדיגום, קופות החולים והמעבדות הפרטיות: בנובמבר 2020 בוצעו כ-825,000 דגימות בקופות החולים, ו-59% מהן עמדו ביעד של 18 שעות מלקיחת הדגימה עד מסירת תשובת הבדיקה. 

בינואר 2021 בוצעו כ-1.7 מיליון דגימות ו-46% מהן עמדו ביעד. המבקר מציין שתוספת הדגימות הגדילה את אי-העמידה ביעדים שנקבעו. עוד נמצא כי בסוף חודש דצמבר, לאחר ארבעה ימים בהם הועברו למעבדות יותר מ-100 אלף דגימות קרסה מערכת המחשוב של משרד הבריאות למשך יומיים ולא יכלה לספק תוצאות. "כתוצאה מכך לא אותרו מגעים של מי שנחשף לחולה מאומת, וכן מי שנמצא חולה לא יוּדע על כך, וכתוצאה לא נכנס לבידוד כנדרש ולא קיבל הנחיות לטיפול".

אבסורד הבדיקות המהירות

מעבר לדברים אלה, ישראל רכשה 300 מכשירים לבדיקה מהירה מסוג "סופיה" בסכום של כ-3.69 מיליון שקל. אך כ-150 מהם נשארו במחסנים. מבין המכשירים שהופצו רק כ-30 פעילים באופן שוטף, והם סיפקו נכון למועד סיום הביקורת כ-1,900 בדיקות בלבד ביום. המבקר המליץ כי משרד הבריאות יבחן את הצורך בהמשך החזקת המכשירים ואת האפשרויות לבצע החזר או מכירה שלהם.

המבקר סיכם את הדו"ח ואמר: "על משרד הבריאות, משרד הביטחון ופיקוד העורף לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה ולבחון את יישום ההמלצות. בכלל זה מומלץ כי הם יבחנו איזה חלק ממערך הדגימות והבדיקות שהוקם יש להמשיך לתפעל, לשמר ולתחזק, כדי שניתן יהיה להפעילו בשעת הצורך. למשל - במקרים של התפרצות מגפה או זיהום רחב של מי שתייה. מומלץ שהמשרדים האמורים ינתחו את זמני ההמתנה במתחמי הדיגום כדי לעמוד על הסיבות לאי-עמידה בדרישות שנקבעו במכרז, ויפיקו מכך לקחים כדי שניתן יהיה ליישמם במקרים אחרים דומים. עוד מומלץ כי משרד הבריאות ופקע"ר ישלימו רגולציה של תהליכי מעקב ובקרה על תהליכי הדיגום והבדיקות".