אי-העברת מידע למשרד הבריאות על התפרצויות במוסדות חינוך, מערכת מחשוב לא תקינה, הציבור לא השתמש ביישומון "המגן", משך זמן ארוך מאבחון עד לפתיחה בחקירה, אי-זיהוי של מקור החשיפה לקורונה, איתור של כשלושה מקומות חשיפה בלבד ואי-פרסום לציבור של תוצרי החקירות - אלו חלק מהממצאים שמתפרסמים היום (שלישי) בדו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שבחן את תפקוד מערך החקירות האפידמיולוגיות במשרד הבריאות ובמפקדת אלון בפיקוד העורף, במהלך הגל השלישי (מנובמבר 2020 ועד פברואר 2021).
המבקר ממליץ, בין השאר, להגדיל את יכולות החקירות ויעילותן ולקבוע יעדים שניתנים להשגה ושיוכלו להוביל להפקת מידע שיסייע לקובעי המדיניות.
במהלך גל התחלואה השלישי, בין נובמבר 2020 לאפריל 2021, בוצעו כשני שלישים מהחקירות על ידי מתשאלי משרד הבריאות, רבע על ידי חוקרים ברשויות המקומיות ורק 11% (55,048 חקירות) על ידי מפקדת אלון.
מבדיקת מבקר המדינה עולה, כי בעוד נקבע יעד של שעתיים מקבלת תוצאה חיובית ועד לפתיחה בחקירה, ברוב התקופה שנבדקה נמצאו חריגות ומשך הזמן עמד על 5 עד 12 שעות.
המהלך להכנסת טופס מקוון שיישלח למאומתים ויסייע בביצוע תחקור עצמי לא צלח, והמבקר המליץ לבחון דרכים לעודד את הציבור להשתמש בטופס כזה, שעשוי לסייע בתקופות שבהן רמת התחלואה גבוהה.
עוד עולה כי ישנה "תקרה" של 3,000 מאומתים ביום, שמאפשרת השלמת חקירה של עד 95% מהמאומתים. ברגע שרמת התחלואה עברה את התקרה הזו, שיעור החקירות שהושלמו החל לרדת, ובתקופת השיא של התחלואה בינואר 2021 ירד ל-89%. לאחר מכן, עם הירידה בתחלואה גם עלה שיעור החקירות שהושלמו. החוקרים שביצעו את החקירות לא עמדו ביעד של מפקדת אלון לאיתור 10 מגעים לפחות בחקירה.
מערך החקירות עמד ביעד בכ-5% מהחקירות באוקטובר 2020, בכ-20% במחצית דצמבר ובכ-8% בסוף ינואר 2021, לאחר הורדת היעד לשישה מגעים. רק מפברואר 2021, עמדה מפקדת אלון ביעד.
גם בנושא זיהוי מקורות החשיפה (הדבקה) החקירות לא עמדו ביעד. במפקדת אלון הציבו יעד לזיהוי מקורות החשיפה במחצית מהחקירות. בפועל רק בתקופה מסוימת הגיעו לזיהוי ב-47%-18% וביתר הזמן לא עמדו ביעד.
עוד נקבע בדו"ח כי יעד לאיתור ארבעה מקומות שהייה של מאומת בקורונה. בפועל, חוקרי מפקדת אלון זיהו בין 0.5 ל-3.6 מקומות.
מבקר המדינה המליץ לקבינט הקורונה לבחון אפשרות לנקוט בצעדים במקרים שבהם מאומת אינו משתף פעולה בחקירות אפידמיולוגיות, לרבות המלצה שנחקרים יחתמו על תצהיר לפיו המידע שמסרו נכון וגם אפשרות לאכיפה מצד משרד הבריאות והמשטרה. לפי הממצאים, היו כ-4,500 מאומתים שלא שיתפו פעולה עם החקירה האפידמיולוגית, והיו עלולים "לייצר" אלפי עד עשרות אלפי מגעים. משרד הבריאות העביר למשטרה מקרה אחד בלבד של אי-שיתוף פעולה, לצורך חקירה.
המבקר מציין כי יישומון "המגן", שמתריע על קירבה למאומת, לא ענה על המצופה ממנו, ומידת השימוש בו הייתה מועטה - רק 976,238 הורדות של האפליקציה.
בד בבד, המבקר התריע שלא הייתה העברת מידע חיוני על נתוני התחלואה בין משרדי הבריאות והחינוך, ועל כך שעד לאמצע חודש מרץ 2021 לא הייתה למשרד הבריאות גישה מקוונת למידע של משרד החינוך על תחלואת תלמידים וצוותי הוראה. הדבר הזה מנע ממשרד הבריאות זיהוי מהיר בכל רגע נתון של התפרצויות במוסד החינוכי, בכמה מוסדות באותה רשות או ברשויות סמוכות.
קבינט מומחי הקורונה המליץ למשרד הבריאות ליידע את הציבור באופן שוטף על תוצרי החקירות האפידמיולוגיות לצורך הסברה, שינוי התנהגות ושיתוף הציבור, אך משרד הבריאות לא קבע מדיניות בנושא והתחקירים הופצו רק במפקדת אלון.
בנוסף, המבקר ציין לשבח את הקמת צוות החקירה המיוחד (צמ"מ) לחקירת התפרצויות לניתוח המידע שעולה בחקירות. עוד ציין לחיוב כי שיעור החקירות שבהן לא אותרו כלל מגעים ירד מ-11% במחצית ספטמבר 2020 לכאחוז בסוף נובמבר 2020 ועד לסוף אפריל 2021 (במהלך הגל השלישי), דבר שמצביע על שיפור ביכולת לאתר מגעים.
עוד ציין לחיוב את העובדה שמתשאלי משרד הבריאות ביצעו מספר רב של חקירות. ביום ממוצע מתשאלי הרשויות המקומיות ביצעו 4 חקירות, מתשאלי צה"ל ביצעו 4.6 חקירות ומתשאלי משרד הבריאות ביצעו 6.4.
"מומלץ כי משרד הבריאות יפעל לשמר את מערך החקירות האפידמיולוגיות בעת הנוכחית וגם בעתיד, כדי שיהיה ניתן להפעילו בעת התפרצות מגפה", סיכם המבקר מתניהו אנגלמן.
בתוך כך, עוד המליץ המבקר שהמדינה תשקול לבחון שימוש בכלים טכנולוגיים שיכולים לסייע בחקירת מקורות החשיפה וההדבקה וכן שמשרד הבריאות והשב"כ יבחנו את יעילות איכוני השב"כ והשפעתם בנודע למספר מגעים ומאומתים. כמו כן אנגלמן גם המליץ להגדיר מהו מערך החוקרים הנדרש בשגרה ומה נדרש בעת חירום.
הפעילות השוטפת בזמן המגפה
מדו"ח נוסף של המבקר עולה כי חלה ירידה בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן, נרשם צמצום במספר המיטות במחלקות פנימיות ועלייה בביקוש לתמיכה וטיפול נפשיים במהלך פעילות הרפואה השוטפת בזמן משבר הקורונה.
נמצא שחלה ירידה בסוגי בדיקות רפואיות שאינן קשורות לקורונה בקופות החולים ובבתי החולים: בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס נרשמה ירידה של כ-12% בבדיקת דם סמוי בצואה, בבדיקת קולונוסקופיה ירידה של כ-17%, ובבדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד ירידה של כ-17%; בבתי החולים – ירידה בבדיקת קולונוסקופיה של כ-16% ובבדיקת ממוגרפיה ירידה של כ-14%. בבדיקות במרפאות עיניים חלה ירידה של כ-15% ובמרפאות אף-אוזן-גרון בכ-29%.
ברישום הסרטן הלאומי הסבירו למבקר כי נתון זה לא יגרום לעלייה דרמטית במספר חולי הסרטן בטווח קצר, אך יש חשש שעיכוב בביצוע של בדיקות סקר מומלצות יוביל לעלייה במספר המקרים שמאובחנים בשלב מתקדם, דבר שיגרום לחולים להגיע לטיפול אונקולוגי ולניתוחים באיחור ובמצב ירוד.
המבקר קובע כי "משרד הבריאות לא הסביר לציבור ולא הנחה את מרפאות בתי החולים וקופות החולים להסביר לו שככל ויקפידו על הכללים שנקבעו, אין לחשוש מלהגיע לבדיקות ולקבלת טיפולים רפואיים נדרשים שאינם קשורים לקורונה. למרות התפשטות המגפה והגבלות התנועה, המרפאות בבתי החולים ובקופות החולים לא פעלו באופן שיטתי ליישוג מטופלים".
עוד עולה מהדו"ח כי בתקופת הקורונה נרשמה עלייה של 30%-37% בדיווחים על החמרה במצב נשפי לחץ או חרדה וכי הייתה עלייה של 72%-130% בפניה לעמותות סיוע וקווי תמיכה. למרות ההערכה שיש עלייה במצוקה נפשית ובביקוש לשירותי בריאות הנפש בעקבות מגפת הקורונה, הדבר משתקף חלקית מאוד בנתוני הקופות – עלייה כוללת בהן של פחות מ-3% במספר המטופלים שקיבלו שירות ושל כ-2% במספר הטיפולים.
"מומלץ שמשרד הבריאות וקופות החולים ינתחו את החסמים שגרמו לירידה במספר המטופלים ובמספר טיפולי בריאות הנפש שניתנו בחלק מהקופות בתקופת הקורונה, נוכח ההיערכות המקצועיות שחלה עלייה בביקוש לטיפולים אלו", נכתב בדו"ח של אנגלמן.
"כן מומלץ שהם יעקבו אחר תופעת הוויתור על קבלת שירותי בריאות הנפש כדי לאמוד את היקפה ואת הסיבות לה, ומתוך מטרה לספק את השירותים למי שנזקק להם", הוא הוסיף, והתריע כי תורי ההמתנה לטיפולים נפשיים מגיעים לעד שישה חודשים. "מומלץ שמערכת בריאות הנפש תיערך לקראת הרחבת ההחמרה האפשרית של התופעות אצל הציבור", כתב.
תגובת דובר צה"ל לנושא:
"באוגוסט 2020, לבקשת משרד הבריאות ובהתאם להחלטת הדרג המדיני, הוקמה מפקדת 'אלון' של פיקוד העורף, במטרה לסייע למערכת הבריאות בהתמודדות עם נגיף הקורונה. טרם כניסתה של מפקדת 'אלון' לביצוע החקירות, הזמן הממוצע עמד על חמישה ימים לחקירה - בעוד המפקדה הורידה זאת לטווח של 24-36 שעות.
"עם הקמתה, נקבעו בהתאם להנחיית משרד הבריאות, היעדים ומדדי האיכות השונים לביצועי המפקדה ככלל, ושל מערך החקירות בפרט. תרחיש הייחוס הוגדר - כ-2,000 מאומתים ליום במשק פתוח, וזמן היעד שנקבע לחקירה באוגוסט 2020 עמד על שעתיים עבור פרק הזמן - מקבלת תוצאות בדיקה, ועד לפתיחת חקירה.
"נציין כי חלק מהחקירות התעכבו לאור חוסר זמינות של מאומתים, כתוצאה מהחשיבות שניתנה לקיום חקירות הרמטיות ומקיפות. כתוצאה מהשתנות הגורמים המשפיעים על יעדי החקירות, כדוגמת עלייה חדה בתחלואה, סגרים והגבלות, שינויים במדיניות ובמשק, וכדומה - בוצעו מספר פעולות חלופיות על מנת לעמוד בזמנים המלאים, וקוצרו זמנים אחרים בתהליך החקירה.
"בהחלטה שהתקבלה על ידי משרד הבריאות, הוחלט על התאמת שיטת החקירה לכמות המאומתים, ולעיתים למול כמות החוקרים. שיטת החקירה הותאמה על מנת להמשיך ולסייע בקטיעות שרשרות ההדבקה, והמדיניות שהותוותה היא תיעדוף החקירות. על כן, גם כאשר לא הגיעו לכלל המאומתים - הגיעו לכלל האנשים אותם הגדיר משרד הבריאות כחשובים ביותר על מנת לעמוד במשימה.
"האופן שבו הנחה משרד הבריאות את המפקדה להתייחס למגעים העולים מהחקירה, ולניתוח מקומות השהייה והחשיפה, השתנו לאורך המגיפה בהתאם לתנאים המשתנים. לאחר ניתוחים מעמיקים של תוצאות החקירה, ניתן דגש למיקוד במקומות החשיפה ובמקומות השהייה של המאומת, לצורך הבנה והתאמת ההנחיות לציבור.
"על מנת לזרז את תהליך החקירה, הופעל פיילוט טופס מקוון לתחקור עצמי. הפיילוט לא צלח, ועל כן בימים אלו נערכים לכניסתה של מערכת ממוחשבת (בוט) שתבצע חקירות אפידמיולוגיות בצורה ממוחשבת ומותאמת לאזרח, ואף תחסוך שימוש בכוח אדם ובכך תייעל את החקירות. הבוט נמצא בשלבי מכרז, וייכנס לפעולה בהקדם האפשרי, בהתאם להנחיית משרד הבריאות".
כמו כן, נמסר מדובר צה"ל כי "באשר לאיתור מקומות השהייה של החולה בחקירות, היעד המקורי עמד על איתור מקומות השהייה ב-60% מהחקירות. יעילות החקירה השתפרה במאות אחוזים, והגיעה לכדי 70% באיתור מקדים של המאומתים, ועד כדי קרוב ל-30% באיתור החולים הקשים. המפקדה אתגרה את עצמה ביעד גבוה יותר משהתבקשה, לאור הבנת חשיבות הסוגיה. נתונים אלו מושפעים באופן משמעותי מכמות התחלואה באוכלוסייה.
"באשר לזיהוי מקורות החשיפה, נציין כי במגיפה הנוכחית אחוז המאומתים ללא סימפטומים הוא גבוה, ולכן ההגעה למקורות החשיפה מורכבת יותר. מערך החקירות נמצא כיעיל מאוד לאורך המגפה, ולו חלק גדול בקטיעת שרשראות הדבקה. אופי החקירה ותוצריה משתנים וזאת על פי רמת התחלואה, המיקודים והדרישות המשתנות.
"מאז הקמתה, מפקדת 'אלון' מתחקרת את עצמה באופן יומיומי על מנת לשפר ולטייב את פעילות מערך החקירות. נדגיש כי פעולות מפקדת 'אלון' בוצעו כחלק מסיוע פיקוד העורף למשרד הבריאות, ומעולם לא הוטלה על פיקוד העורף האחריות הבלעדית בקטיעת שרשרות ההדבקה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו