הגל הרביעי של הקורונה מכה בעולם כולו, אך ההשפעה של המגפה משתנה בין המדינות. מחקר חדש של האוניברסיטה העברית מצא שלמדינת ישראל יש מאפיינים המקנים לה את הסיכויים להתמודד עם הגל הרביעי בהצלחה גדולה יותר ממדינות אחרות.
המחקר, שנערך באוניברסיטה העברית על ידי הדמוגרף פרופ' עוזי רבהון, ממכון המחקר ליהדות זמננו, פורסם ב-Migration Letters תחת הכותרת "שוני בין מדינות בשכיחות COVID-19 מנקודת מבט של מדעי החברה". הוא בדק מהם הגורמים האפידמיולוגיים של מאפייני האוכלוסייה והגורמים הסביבתיים שיכולים להסביר את ההבדלים בין המדינות בעיתוי שבו פרצה המגיפה, בהיקפי התחלואה ובשיעורי התמותה.
מהמחקר עולה שהמשתנה המשמעותי ביותר הוא היערכות המדינה ואמצעי הבטיחות שהיא נוקטת. בידודים, סגרים, מעקבים, בדיקות, שקיפות מידע, מגבלות על תיירות, איכות השירותים הרפואיים והתנסויות קודמות במצבי חירום לאומיים – כל אלה בסופו של דבר הם הגורמים המובהקים ביותר להתמודדות יעילה עם וירוס הקורונה, ויכולים להפחית בכמחצית את מספר החולים, ומתוכם בשיעור דומה את מספר הנפטרים.
לפי משתנה זה, המורכב מ-130 פרמטרים שאומצו במחקר, בתום מאה הימים להתפרצות הקורונה ישראל דורגה במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD והתמודדותה אז הפך אותה למודל לחיקוי עבור מדינות אחרות בעולם.
זאת ועוד, המחקר מצא שככל שמספר המהגרים במדינה גדול יותר, כך הקורונה התפרצה בשלב מוקדם יותר. ההסבר לכך הוא שמהגרים מתגוררים לעיתים קרובות בנישות אתניות צפופות, הם אינם בקיאים דיים בשפה המקומית כדי להבין את ההנחיות, ואלו שאינם חוקיים יימנעו מביצוע בדיקות לנשאות המחלה ובכך עלולים להדביק בני משפחה וחברים קרובים.
מאידך, לרמת הדתיות של התושבים השפעות ממתנות על הקורונה. המחקר מצא שככל שהאוכלוסייה דתית יותר, גלי המגיפה מתפרצים בשלב מאוחר יותר. דתיות גם התגלתה כמפחיתה את שיעורי התמותה, מכיוון שהיא מספקת לחולים עזרה קהילתית-חברתית, תמיכה רגשית, ותקווה להבראה מעבר לסיכויים הבריאותיים האובייקטיביים. כל גידול של אחוז במספר התושבים בעלי זהות דתית חזקה צפוי לצמצם את שיעורי התמותה בכשליש.
בה בעת, נמצא כי ריכוזים גבוהים של אוכלוסייה ביישובים עירוניים ורמת צפיפות גבוהה הגבירו הן את התחלואה והן את התמותה. מכאן ניתן גם להבין מדוע תוצר מקומי גולמי גבוה, שהוא קירוב של רווחה חברתית ורמת צריכה, מגדיל את מספר החולים בממוצע במדינה בכשני שלישים. הדבר קשור לתדירות גבוהה יותר של פעילויות פנאי ומפגשים חברתיים שמעלים את הסיכון להידבקות.
"עד שהמחקר הרפואי יבין לחלוטין את המבנה של וירוס הקורונה ויפתח חיסון ותרופות המכסות את כלל המוטציות, יהיה הכרחי לאמץ ולשפר גישות אפידמולוגיות", מבהיר פרופ' רבהון. "לישראל יש יתרונות מבניים רבים על פני מדינות מודרניות אחרות: היקף המתחסנים הגבוה, החזרת התו הירוק, הגבלות נסיעה וכניסה מחו"ל, מתן חיסון שלישי לאוכלוסייה המבוגרת. צעדים זהירים עתידיים יכולים להבטיח הצלחה בהתמודדות עם הגל החדש והרביעי של המגיפה", סיכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו