מחלקות הקורונה חוזרות - תקני כוח האדם דווקא לא

משרד הבריאות דרש בשבוע שעבר מבתי החולים לשוב ולפתוח את מחלקות הקורונה, לאור העלייה בתחלואה, אך בבתי החולים מתריעים כי הם זקוקים ל־600 התקנים לצוותי רפואה שקיבלו בעיצומה של מגיפת הקורונה, ואף לתקנים נוספים מעבר לכך.

בצל ההתפרצות, רה"מ נפתלי בנט צפוי לכנס היום את קבינט הקורונה כדי לדון בטיפול בנתב"ג. נושא אחר שהקבינט עתיד לעסוק בו הוא מספר התקנים במערכת הבריאות.

כזכור, בתקופת הקורונה נוספו 600 תקנים של רופאות ורופאים לתגבור המחלקות. בסוף יוני הפסיק האוצר לממן את התקנים, בנימוק שמדובר בתוספת זמנית, ומשנסגרו מחלקות הקורונה אין הצדקה לכוח האדם הייעודי. עם זאת, כעת התחלואה עולה - ובתי חולים רבים, ובהם רמב"ם, אסף הרופא, נהריה, הלל יפה ואחרים, פתחו מחדש מחלקות או יחידות קורונה.

שר הבריאות ניצן הורוביץ התחייב כי "לא אאפשר בשום אופן את ביטול מאות תקני הרופאים וצוותי הרפואה שהתווספו בתקופת הקורונה", אך בפועל תקצוב התקנים הסתיים. המשמעות היא שבתי החולים נמנעים מלקלוט כוח אדם חדש. רופאים ותיקים פורשים לפנסיה או עוברים לבית חולים אחר. בתי החולים, שגם כך נמצאים בגירעונות, מממנים את התקנים הנוספים.

"בגלי התחלואה הקודמים היינו אחד מבתי החולים העמוסים, גם יחסית לגודלנו וגם באופן אבסולוטי", אמר ד"ר מיקי דודקביץ', מנהל בית החולים הלל יפה בחדרה. "בגל הרביעי, לאור עליית התחלואה בבנימינה, פתחנו יחידת קורונה שבה מאושפזים שישה חולים, ובהמשך נפתח מחלקה".
לדבריו, "חלק מהרופאים מגיעים מפנימית וחלק ממחלקות אחרות. אין שום עודפים. זה מצב של מעבר ממחלקה עם מחסור קל למחלקה עם מחסור כבד. בכל פנימית יש מחסור בתקינה של רופאים, וחולה קורונה קשה צריך כוח אדם מתוגבר. לאור איום האוצר לא נוכל לקלוט רופאים במקום מי שפרש או עבר, וזה עלול לפגוע בתפקוד מחלקות קריטיות".

להלל יפה נוספו בתחילת הקורונה 18 תקני רופאים ורופאות, שהקלו רק במעט על המחסור שקיים. "הקורונה עוד לא עברה וצריך להיות מוכנים לטיפול בחולי קורונה. התקינה הבסיסית היא מינימלית לפערים העצומים ולכן כולם צריכים להישאר", אומר ד"ר דודקביץ'. "מערכת הבריאות מצליחה לעמוד במשימה אך זה הפך לחרב פיפיות. יש שחיקה גדולה במערכת וצריך לתגבר ולסייע".

ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים בשיבא ומ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית: "החל מ־1 ביולי, במקביל להנחיה לפתוח את מחלקות הקורונה, האוצר הפסיק לתקצב את תוספת התקנים ובתי החולים לא מקבלים שיפוי כלכלי לתקנים".

"לממן את התקנים"

"אנחנו בתחילת גל תחלואה בישראל ויש הרבה אי־ודאות לאן אנחנו מתקדמים. צריך לגייס ולחזק את כלל מערכת הבריאות, ולא להתעסק בתקצוב התקנים שניתנו על פי דרישות המערכת בתקופת הקורונה, כי אחרת לא היינו מצליחים לטפל בקורונה", ציין ד"ר פלדמן.

לדבריו, "זה לא ראוי ערכית שיקרה. במקום לעזור למערכת, מוסיפים עול למנהלי בתי החולים. רק כשפתחו מחלקות קורונה היתה הצדקה לתקנים? זה ניסיון לבודד את אירוע הקורונה מהבעיות של מערכת הבריאות. יש להמשיך ולממן את התקנים, כפי שגם בוועדת הכספים ביקשו ממשרד האוצר לעשות".

ממשרד האוצר נמסר כי "על מנת לסייע להתמודדות עם התפרצות מגיפת הקורונה, החליטו הממשלה והכנסת על הגדלה ייעודית של ההוצאה ('קופסאות הקורונה'). במסגרת הקופסאות הייעודיות נוספו בחודש יולי 2020 תקנים זמניים וייעודיים לתגבור בתי החולים להתמודדות עם הקורונה. בזכות פעילותה של מערכת הבריאות למיגור התחלואה, ובפרט הצלחת מבצע החיסונים - הצורך שלשמו ניתנו תקנים אלו והמסלול החוקי שבו הם תוקצבו אינם רלוונטיים עוד. כמקובל, במסגרת דיוני התקציב יתקיים גם דיון בנוגע לתגבור קבוע של מערכת הבריאות".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשך העסקת התקנים נמצא בדיון בין לשכת השר למשרד האוצר. בהתאם להחלטת מנכ"ל משרד הבריאות, תקני הקורונה ממשיכים להיות מועסקים בבתי החולים עד להסדרת הנושא מול משרד האוצר".

השתתף בהכנת הידיעה: אריאל כהנא