פרופ' נדב דוידוביץ' ענה על השאלות שלכם בנוגע להתפרצות הקורונה

היום (ראשון) בשעה 13:30 יתקיים שידור חי במתכונת שאלות ותשובות בנושא הקורונה באתר, ביישומון ובדף הפייסבוק של "ישראל היום", ובו יארח פרשן הבריאות הבכיר, רן רזניק, את ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וראש תחום מדיניות בריאות, מרכז טאוב, פרופ' נדב דוידוביץ'.

את השאלות יהיה ניתן לשלוח במהלך השידור החי בדף הפייסבוק של "ישראל היום".

כחבר בקבינט המומחים, מה צריך לעשות כדי לבלום את ההתפרצות?

פרופ' דוידוביץ': "צריך לעשות תיאום ציפיות מאוד טוב. יש חיסונים מדהימים. אם היית מספר לי שיהיה חיסון יעיל בחיסון של יותר מ-90% הייתי אומר שזה הזיה. אבל אנשים מתבלבלים - חיסון אף פעם לא יפתור את כל הבעיות. אנחנו נמשיך את הקורונה חיה איתנו. זה לא אומר שאנחנו הולכים לכיוון קורונה זה שפעת. אפשר להמשיך עם נושא ההיגיינה. בעשור האחרון, ישראל היא היחידה ב-OECD שאחוז מחלות זיהומיות עולה. זה פשוט נובע מהתנהגות לקויה שמצריכה קמפיין עמוק. גם אנשי צוות רפואי ועובדים בכלל הולכים לעבודה חולים. זה דבר פשוט מסוכן. 

בהתפרצות הנוכחית ילדים הלכו לבית ספר בשבועיים האחרונים עם סימני מחלה והדביקו בתי ספר שלמים, זה עניין תרבותי וחברתי?

פרופ' דוידוביץ': "עד לשנות ה-2000, ישראל נחשבה למדינה אנדמית לצהבת A. כי יש משהו מעידן הפלמ"ח שמישהו שוטף ידיים אז זה מספיק. היבט שני הוא המסכות וקרה דבר מעניין. לא צריך להתבייש ולשים מסכה ברכבת. אלה היבטים שאנחנו לא מבינים כמה הם מועילים. 

היבט נוסף הוא עניין נתב"ג, שיש פה משהו ברמה האישית. ב-2007 יישמנו גורמים שונים בשדות התעופה ובמעברי הגבול, ובסופו של דבר לא השקיעו להקים מערך אפידמיולוגי. אנחנו לא אי כמו אוסטרליה או ניו זילנד. אני שמח שמונה פרויקטור, רוני נומה, שהוא אדם רציני. משרד הבריאות לא יכול לבד להשתלט על הדברים האלה. אני בכלל מאמין שצריך משרד שירותי בריאות הציבור שהוא תחת משרד ראש הממשלה. זה דורש עבודה עם כל מיני תחומים כמו משרד החינוך ועוד".

האם מתחסנים או אנשים מבוגרים מעל גיל 50, 60, 70 צריכים להמשיך את חייהם כרגיל כרגע?

פרופ' דוידוביץ': "אז הדברים שדיברנו עליהם קודם. מסכות, היגיינה, לא ללכת למקומות הומי אדם. באופן כללי, אדם בן 78 עם סכרת או השתלה, צריך לשקול בכללי לשים מסכה במקומות הומי אדם. לא חייבים גם לנסוע לחו"ל כשהקורונה משתוללת בעולם".

האם יש צפי לקבלת מלאי נוסף של חיסונים? 

פרופ' דוידוביץ': "לחברת פייזר יש אינטרס שיהיה לנו מספיק חיסונים כמדינת מודל. הסודיות המסחרית בעייתית. בגלל הפערים האדירים בשיעורי התחסנות, כולל ישראל והרשות הפלשתינית, זה גורם לכך שישראל הגיעה לחסינות עדר מול הווריאנט הבריטי, כנראה שעכשיו נצטרך להגיע לשיעור התחסנות גבוה יותר בשביל חסינות עדר".

לפי נתוני משרד הבריאות, יש אנשים שלא התחסנו. מה קופות החולים צריכות לעשות יותר מול אותם 700 אלף אנשים?

פרופ' דוידוביץ': "הורדנו רגל מהגז. לפני זה אגודות הרופאים הבדואים בנגב הלכו מבית לבית. כולם צחקו, אבל זה עשה את העבודה. לפחות עכשיו אנחנו חייבים לחזור לזה. הייתה תחושה שאנחנו מסיימים עם הקורונה. אבל לא נוכל להכחיד את זה. אנחנו לא מדינת אי".

מה הסיכון להתחסן ולחלות בדלקת שריר הלב אצל ילדים?

פרופ' דוידוביץ': "כיום אנחנו יודעים שהסיכון הזה קטן פי כמה מהסיכון לחלות במחלה קשה של קורונה. לפי הנתונים מישראל, שמשלבים עם נתונים מהעולם, זה סדר גודל של 1 לעשרת אלפים. כאשר רובם בכלל לא יודעים. זה קורה הרבה יותר אצל בנים והרבה יותר אחרי החיסון השני. בחיסוני פוליו יש סיכונים אחרים וגם כשאתה לוקח אקמול יש סיכון לקבל שחמת כבד".

האם אתה ממליץ לחסן ילדים?

פרופ' דוידוביץ': "המידע קיים כבר על פני מיליוני ילדים והחיסון מאוד נמוך, וגם אם הוא קיים אז בדרך כלל הוא חולף. חייבים לשאול גם את הילדים. הרבה ילדים מפחדים מהמחלה וצריך להקשיב גם להם". 

מה נתוני התחלואה מראים על ילדים?

פרופ' דוידוביץ': "אם מדברים על קוצר נשימה ובעיות נירולוגיות, אנחנו מדברים על עשרות אחוזים. מהנתונים מהארץ מדובר בתופעות מאוד משמעותיות".

מהי עמדתך בנוגע לחיסון מחלימים?

פרופ' דוידוביץ': "כרגע ההמלצה היא לתת מנה אחת אחרי שלושה חודשים. וכעת ממשיכים לעקוב. זה מדהים אבל בקושי שנה וקצת ואין כמעט מחלה שנחקרה כל כך הרבה".

עד מתי תקף החיסון? 

פרופ' דוידוביץ': עד עכשיו הוא תקף עד סוף דצמבר. היה לנו מזל גדול שפייזר מסתמן כחיסון הכי מוצלח.

המסה הגדולה של הילדים לא התחסנה, האם אתה חושב שההמלצות של משרד הבריאות וקבינט המומחים הססנית?

פרופ' דוידוביץ': הייתי מאלה שהיו בעד לתת המלצה משמעותי יותר, עם כל הכוכביות שצריך לאסוף מידע. אני חושב שפחדו שזה ישפיע על תוכנית החיסונים ואם ילחצו יותר מידי, אז זה יעורר את מתנגדי החיסונים. אני רוצה להגיד בצורה ברורה - שלושת השלבים הושלמו. אנחנו לא מעבדה אלא מדינת מודל". 

מחוסנים שאין להם ילדים עדיין צריכים להימנע מחו"ל?

פרופ' דוידוביץ': "אני ממליץ כרגע לא להמליץ לאנשים לא לנסוע לחו"ל. אבל אני לא רוצה לכפות על אנשים".

האם נצטרך להתחסן בכל שנה?

פרופ' דוידוביץ': "יש סבירות שכמו שפעת או בגלל ירידה בחסינות נצטרך חיסון שלישי אבל כרגע אין המלצה כזו. המדינות בודקות איך החיסון משפיע"

מה ההמלצה שלכם לגבי תו ירוק שבוטל ואפשר כניסה בתנאי של חיסון? 

פרופ' דוידוביץ': "המלצה שלנו שאם התחלואה תתקדם, אז להחזיר את התו הירוק. אבל התנאי הוא שהבדיקות יסובסדו. יש אנשים שלא יכולים להתחסן כמו ילדים ואוכלוסיות אחרות. אני חשבתי, אגב, שאת המסכות היה צריך להוריד קודם ואת התו הירוק אחר כך. ההיבט הכלכלי השפיע מאוד. הייתה פה גם הצלחה אדירה. אבל אני שואל את עצמי למה איפשהו באפריל הורידו רגל מהגז. ואני אומר לך שיהיה עוד וריאנט". 

113 מאומתים חדשים, חולה במצב קשה בלוד

משרד הבריאות עדכן הבוקר את נתוני תחלואת הקורונה ומהם עולה כי מתוך 32,703 תוצאות בדיקות שהתקבלו, 113 בני אדם אובחנו אתמול, יום שבת, כמאומתים לנגיף. עוד צוין כי אובחנו 143 מאומתים ביום בממוצע בשבוע שעבר. בד בבד, בצה"ל עדכנו כי נכון להבוקר, 11 משרתים בשירות חובה, קבע ועובדי צה"ל מאובחנים כחולים בקורונה במצב קל. 

גבר בן 67 מלוד עם מחלות רקע, אושפז אמש במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) שפתחו מחדש את מחלקת הקורונה למענו. מצבו מוגדר קשה ויציב.

מבין המאומתים שנמצאו אתמול, 65 היו תלמידים ויחד איתם זוהו 6 אנשי צוות חינוכי. עוד נמצא כי 18 מהחולים שאומתו אתמול הם אנשים ששבו מחו"ל. במהלך סוף השבוע אובחנו תשעה נדבקים בקורונה שהגיעו מרוסיה – יעד שאסור לטיסה בשל התחלואה במדינה.