הרש"פ ונתב"ג: מה עדיין עלול להוביל להתפרצויות קורונה?

נתב"ג, הגבולות עם מדינות ערב והרשות הפלשתינית, אלה נקודות החולשה שמסתמנות בישראל בכל הנוגע לקורונה, כך הסביר היום (רביעי) פרופ' נדב דוידוביץ, ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון וחבר בצוות המייעץ לראש הממשלה בתחום הקורונה. זאת בעקבות הגילוי של עשרות חולי קורונה בישראל במודיעין, שמעורר דאגה ולמרות ביטול החובה לעטיית מסכות במרבית המקומות הסגורים.

"מה שקרה כרגע זוהתפרצות נקודתית בעיר מודיעיןשל אדם שחזר מחו"ל עם המחלה והדביק את הבן שלו שהדביק עוד ילדים", הסביר פרופ' דוידוביץ, "לכן זו לא התפרצות משמעותית אלא מקרה שממחיש היכן נקודות החולשה שלנו. הנקודות האלו הם נתב"ג והקשרים עם הרשות הפלשתינית ומדינות ערב. במקרה של נתב"ג, אם האיש לא היה מחוסן אז היה צריך לבדוק אותו ולהתנות את הכניסה שלו לארץ בבידוד. אבל אנחנו יודעים שגם אנשים מחוסנים עלולים להדביק. לכן צריך כל הזמן לבדוק ולהיות על המשמר כדי לקטוע מהלכי הדבקה מהסוג הזה".

פרופ' דוידוביץ הסביר כי גםהתפרצות הווירוסבשטחי הרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון מובילה לסכנת התפשטות לישראל. "אין לרשות חיסונים וכל הקהילה הרפואית בארץ סבורה שזה אינטרס של המדינה לסייע לה. יש גם לבדוק את הגבולות עם מדינות ערב שחסרים להן חיסונים. לצערי המדינה לא מוסרת כמה חיסונים יש לה ולכן אי אפשר לדעת כמה אנחנו יכולים לעזור לשכנים שלנו, אבל זה אינטרס ישראלי כדי שכאן לא יהיו עוד התפרצויות. כל עוד יהיו נקודות החולשה האלו הרי שאנחנו עלולים לפגוש עוד מקרים כאלו" הוא קובע.

גם פרופ' רונית קלדרון מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, סבורה כי "צריך לבדוק את כל מי שמגיע לארץ מנתב"ג, בין אם הוא מחוסן ובין אם לא, כי בדיוק תרחיש כזה יכוללפגוע במצב החיסונים בארץ.הרי הילדים האלו שנדבקו יכולים להעביר את הנגיף הלאה וליצור שרשרת הדבקה. לכן השמירה שלנו בשערי הכניסה לישראל. היא ממש אקוטית".