חשב שמדובר בכאבי ראש חולפים - וגילה גידול עצום במוחו

דוד טוקר, בן 22 ממעלה אדומים, חשב במשך חודשים שכאבי הראש שמהם הוא סובל הם עניין חולף. אלא שבדיקות שעבר במרכז הרפואי הדסה חשפו גידול נדיר וגדול במיוחד, שהתפרס על פני שני אזורים במוחו והגיע לגודל של כשבעה סנטימטרים. טוקר עבר ניתוח מורכב להסרת הגידול, שנמשך 12 שעות, וכיום הוא כבר חזר לשגרת חייו ולאימונים בחדר הכושר.

לפני כמעט שנה, במהלך בילוי שגרתי עם חברים, החל טוקר לסבול לפתע מכאבי ראש. "הדבר המפתיע הוא שאני אדם בריא. אני אוכל טוב ומתאמן בחדר כושר באופן קבוע, אני צעיר בגיל למחלות מסובכות, ופתאום אני מוצא את עצמי כל כמה זמן סובל מכאבי ראש מתמשכים שרק הולכים ומחמירים", הוא מספר.

לאחר כחצי שנה של תסמינים חוזרים, טס דוד לטיול בפיליפינים, כשהוא חושב שמדובר בכאב חולף. במהלך הטיול חש שוב כאבים חזקים בראשו, לצד טשטוש בראייה. לאחר בדיקה בבית חולים מקומי נמסר לו כי מצבו נראה תקין, ונאמר לו שייתכן שמקור הבעיה בעיניו. בבדיקה שעבר התברר כי הוא זקוק למשקפיים, ולאחר שהרכיב זוג שהותאם לו הרגיש לדבריו הקלה מסוימת - אך היא הייתה זמנית.

כשחזר לארץ, הבין דוד שמצבו מחמיר. "מיד כשחזרתי לארץ שמתי לב שאני מרגיש מנותק, הרגשתי שהראש שלי 'לא פה' וכאבי הראש חזרו עד למצב שבו התחלתי לראות כפול. הגעתי למצב בלתי אפשרי לתפקד", הוא מספר.

בעצת רופא מקופת החולים הגיע טוקר להדסה עין כרם, שם הופתע מתוצאות בדיקת ההדמיה. "ציפיתי שהביקור ייגמר מהר ושיודיעו לי שאין לי משהו רציני להתמודד איתו, פשוט תקופה של כאבי ראש. אבל אז הגיעה ד"ר סטפני מוראלס, מתמחה במחלקה הנוירוכירורגית מהצוות, שהראתה לי את תוצאות בדיקת ה-CT שעשיתי, התיישבה לשוחח איתי ולהסביר לי ברגישות ממה אני סובל, והרגשתי שהשמיים נופלים עליי", הוא מספר.

בבדיקות נמצא גידול בחלק האחורי של ראשו של דוד, שהגיע לגודל של כשבעה סנטימטרים. ד"ר סמואל מוסקוויסי, מנהל היחידה לניתוחי בסיס גולגולת ובלוטת יתר המוח בהדסה, הסביר כי גידול כזה אצל אדם צעיר הוא אירוע נדיר. "הגידול שהתגלה במוחו של דוד היה ענק וזה חריג מאוד בגילו. הגידול התפרש על שני אזורים במוחו של דוד, והבחור הגיע כבר עם בצקת קשה, מה שמתאים לתחושות הניתוק, לכאבי הראש והראייה הכפולה שהוא תיאר".

לדברי ד"ר מוסקוויסי, החשש המרכזי היה מהלחץ שהפעיל הגידול על גזע המוח, המוח האחורי והמוחון. נוסף על כך, מדובר בגידול שעלול לגרום לדימום פנימי במוח. "בזמן ניתוח, האתגר הגדול הוא לשלוט בדימום בגידול שכזה. זה דבר שבהחלט עשוי לסכן את חיי המטופל, בשל הלחץ שהפעיל הגידול על המוח. יש לי ניסיון רב בתחום, אך אירוע כזה הוא נדיר בקרב צעירים", אמר.

טוקר סיפר כי הבשורה הייתה קשה עבורו: "כשד"ר מוסקוויסי סיפר לי את זה התחלתי לבכות, ואמא שלי בכתה יחד איתי. אי אפשר באמת לתאר את הבהלה והטלטלה כשמגלים מצב שכזה, אבל לפחות הייתי בידיים טובות".

לקראת הניתוח טופל טוקר בסטרואידים ועבר צנתור שביצע פרופ' חוסה כהן, כהכנה להליך המורכב. "אמרתי לעצמי שאני מתאמן, שאני חזק ושאצליח לעבור את זה כמו גדול", הוא מתאר. "כשהגיע יום הניתוח התרגשתי, הייתי מלא חששות ולחץ. כל החברים שלי הגיעו לתמוך והתפללו עליי".

ד"ר מוסקוויסי סיפר כי הצוות נערך בקפידה לקראת הניתוח, בשל מורכבותו והסיכון הכרוך בו. "בניתוח כמו שעבר דוד מאבדים בדרך כלל הרבה דם, והסיכון בביצועו משמעותי. הרגישות לאורך כל ההליך רבה. גם טכנית היה ברור שיהיה מדובר בניתוח מורכב, שכן הגידול התפרש לחלקים שונים במוחו של דוד ויש להגיע אליהם בזהירות מרבית ובהיקף מקסימלי. בניתוחים שגרתיים יותר, לרוב מדובר בהתיישבות של הגידול במקום אחד, כאן היה עלינו להגיע לשני אזורים בו זמנית".

צוות הרופאים, בהובלת ד"ר מוסקוויסי ובשיתוף המרדימה ד"ר אליענה פאטניק טוויל והאחות הראשית בחדר הניתוח, אינה דיזינגוף, השלים בהצלחה 12 שעות של עבודה כירורגית מאומצת.

"הצלחנו להסיר את הגידול הנרחב ממוחו של דוד ללא תקלות", סיכם ד"ר מוסקוויסי. "זכות גדולה להחזיר את הבחור הצעיר והנמרץ לחיים מלאים כמו שבני גילו צריכים לחיות. המשמעות של עבודת צוות מתואמת ומדויקת בחדר הניתוח, ביחידה לטיפול נמרץ והמחלקה לנוירוכירורגיה היא גדולה ומביאה לתוצאות מצילות חיים".

לאחר הניתוח אושפז טוקר במשך כמה ימים בטיפול נמרץ, ובהמשך שוחרר לביתו לצורך שיקום. "עברתי תהליך שלם בהדסה, במהלכו קיבלתי יחס מאוד אנושי מצד כולם. אהבתי לשבת ולדבר עם הרופאים והאחים, צחקנו לא מעט ביחד ושמרנו על אופטימיות. זה מה שעזר לי להשתקם", הוא אומר.

לדבריו, לאחר השחרור המשיך להתאמן בחדר הכושר ולהניע בכל יום עוד קצת את השרירים, והרגיש שיפור מיום ליום. כשהגיע לתור שנקבע לו לשיקום בהדסה, נאמר לו כי הוא כבר אינו זקוק לשיקום ויכול לחזור לביתו ולהמשיך להתאמן.

כיום טוקר ממשיך להתחזק ומתפקד באופן עצמאי. הוא חזר לשגרת האימונים בחדר הכושר ולעבודתו כיוצר תוכן ברשתות החברתיות. "קיבלתי את החיים במתנה. התחזקתי מאז האשפוז, התחלתי להניח תפילין. ראיתי שהסביבה שלי עזבה הכול כדי לתמוך בי ברגעים הקשים, הרופאים נלחמו עליי בכל הכוח וזה גרם לי להבין שיש לי סיבה טובה לחיות. אסור לקחת דברים כמובנים מאליהם, החיים קצרים ואנחנו צריכים להגשים את החלומות שלנו".