רופא ללא מסכה הדביק יולדת בחיידק - בגללו רחמה נכרת: זה הפיצוי ששיבא תשלם

לפי פסק הדין, הרופא המיילד נשא את "החיידק הטורף" והדביק את היולדת בלידת התאומים שלה בחדר הניתוח, וכעבור כמה ימים נכרת רחמה • השופטת קבעה שהיולדת שוחררה מהמחלקה למרות כאבים עזים ובלי בדיקת דם, ובאותה תקופה נרשמה בשיבא הצטברות חריגה של מקרי זיהום דומים • השופטת: "הוכח הקשר הסיבתי בין האיחור באבחון סימני הזיהום לבין השוק הזיהומי שהוביל למצב מסכן חיים" • שיבא: "נמשיך לשים תמיד את טובת המטופלות אל מול עינינו"

שיבא , המרכז הרפואי "שיבא"
שיבא | צילום: המרכז הרפואי "שיבא"

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק הבוקר (חמישי) כי בית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר, בית החולים הגדול בארץ, ישלם כ-9.5 מיליון שקלים פיצויים (כולל תשלום שכר טירחה והוצאות משפט)  בגלל רשלנות של הרופא המיילד שנדבק בעצמו בחיידק והעביר אותו בזמן הלידה בחדר ניתוח ליולדת. בעקבות זאת, הזיהום של היולדת הביא לכריתה של רחמה ולנזקים גופניים ונפשיים קשים ומתמשכים.

פסק הדין ניתן על ידי השופטת בלהה טולקובסקי בתביעת הרשלנות הרפואית שהגישה היולדת בעקבות הלידה שעברה בדצמבר 2015 בחדר הניתוח בשיבא בה נולדו לה זוג תאומים בריאים. את היולדת ייצגו עורכי הדין שי פויירינג ונמרוד הלוי. בעת המקרה הייתה היולדת בת 39 ממרכז הארץ.

על פי פסק הדין, היולדת שוחררה ממחלקת היולדות ארבעה ימים לאחר הלידה ועברה למלונית היולדות. לאחר מכן היא הובאה על ידי אחות מהמלונית לחדר המיון בבית החולים כשהיא סובלת מחולשה, לחץ דם נמוך, דופק מהיר וכאבים עזים בבטן וברגל. היא אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ ואובחן אצלה זיהום של ״חיידק טורף״ מסוג סטרפטוקוקוס מסוג A. לאחר יומיים היא הועברה לחדר הניתוח שבו נכרת רחמה ובוצעה אצלה הטרייה של רקמות מזוהמות ברגל.

חדרי ניתוח שיבא (ארכיון)// משה בן שמחון

במהלך דיוני התביעה, התברר כי ביום שבו ילדה התובעת בשיבא, קיבל בית החולים דיווח על יולדת שנכרת רחמה בבית החולים בילינסון בהמשך ללידה שעברה בשיבא 10 ימים קודם לכן, וכי באותו זמן היתה הצטברות חריגה של עוד 3 מקרים דומים בשיבא, אבל לא נמצאו מחולל ההדבקה המשותף לכל המקרים.

מעדותו של הרופא הגיניקולוג שביצע את הלידה בחדר הניתוח עלה שהוא לא עטה מסכה על פניו בזמן הלידה מאחר וב״בבית החולים שיבא ובבתי חולים אחרים לא היתה חובה לעטות מסיכה על דרכי הנשימה במהלך לידה ובתפירת קרעים״.

חדר לידה (אילוסטרציה) | צילום: GettyImages

היולדת ובעלה העידו כי למעט הרופא המיילד שאר הצוות דווקא עטה מסיכה בזמן הלידה. יש לציין כי הלידה בוצעה בחדר הניתוח למקרה והלידה תעבור להיות לידה בניתוח קיסרי. הרופא העיד עוד כי  דווקא חשוב שהרופא לא יעטה מסיכה בלידה לצורך התקשורת עם היולדת, ועוד העיד כי שבוע לפני הלידה הוא חלה וסבל מחום.

בבית המשפט העיד גם פרופ׳ איל שיף, אז מנהל אגף נשים ויולדות בשיבא, שאמר כי ההנחיה הכללית לרופאים היא שבחדר הניתוח יש לעטות מסיכה ופרופ׳ גליה רהב שניהלה אז את יחידת המחלות הזיהומיות בשיבא, העידה כי בחדר הניתוח תמיד שמים מסיכה כדי למנוע זיהומים, להבדיל מחדרי הלידה שבהם לא עוטים מסיכה.

בפסק הדין קיבלה השופטת את טענות עורכי הדין של התובעת. בהחלטה נקבע כי מאחר והלידה בוצעה בחדר הניתוח, הייתה על הרופא חובה לעטות מסיכה, כפי שמחייבות הוראות משרד הבריאות בכל טיפול בחולה בתוך חדרי ניתוח, וכי זו היתה רשלנות שלא לעטות את המסיכה בזמן הלידה ותפירת הקרעים אצל היולדת.

עוד קבעה השופטת כי הרופא המיילד שלא עטה את המסיכה הוא מקור ההדבקה של היולדת וכי ההדבקה נגרמה כתוצאה מרשלנות בהקפדה על הוראות משרד הבריאות למניעת זיהומים בחדרי הניתוח. השופטת ציינה עוד כי בבדיקת בית החולים נמצא כי הרופא המיילד נשא את החיידק המזהה שנמצא אז גם אצל רעייתו.

הרשלנות הרפואית לא עצרה שם. בטיפול ובבדיקה אחר היולדת בעת שחרורה מאשפוז במחלקת היולדות, נמצא בין היתר כי הרופא המתמחה שבדק אותה לא היה מודע לצורך בעירנות לגילוי מקרי זיהום נוספים ולמגוון הרחב של תלונות ותסמינים שעלולים להצביע על סימני זיהום. לאור זאת הוא החליט לשחררה מהמחלקה חרף תלונותיה על כאבים עזים בבטן התחתונה, ללא התייעצות עם רופא בכיר ומבלי לבצע בדיקת דם עדכנית.

התנהלות זו של הרופא ״אינה מתיישבת עם נקיטת אמצעי זהירות סבירים בתקופה בה נדרשת ערנות לזיהוי מקרי זיהום נוספים ויש בה משום התרשלות״, פסקה השופטת. לדבריה ״הוכח הקשר הסיבתי בין האיחור באבחון סימני הזיהום לבין השוק הזיהומי שהוביל למצב מסכן חיים ולכריתת רחמה של התובעת״.

שיבא. רשלנות רפואית של הרופא, וכן של המתמחה | צילום: המרכז הרפואי שיבא

זאת ועוד, בעקבות ניתוח כריתת הרחם אושפזה היולדת לתקופה ארוכה במחלקה לטיפול נמרץ ועברה במשך שנים טיפולי שיקום נפשיים וגופניים.

השופטת קבעה עוד כי התובעת סובלת מנזקים ונכות פיסית, קוגניטיבית ונפשית קשה וכרונית  ופסקה לה פיצויים של כ-9.5 מיליוני שקלים שכר טירחת עורכי הדין. הפיצויים כוללים גם כחצי מיליון שקלים על כאב וסבל, ואובדן הנאות החיים.

שיבא: "פסק הדין אינו משקף את העמדה המקצועית"

משיבא נמסר בתגובה: "המקרה המדובר שאירע בשנת 2015, טופל בשיבא במהירות, מקצועיות ושקיפות מלאה מול כלל הגורמים לרבות המטופלות ובני המשפחה. ועדה מקצועית של משרד הבריאות ציינה לשבח את 'הפעולות המקצועיות והמיידיות' של צוותי שיבא אשר לא המתינו לתוצאות החקירה האפידמיולוגית והעדיפו לפעול ביעילות ובמהירות, על אף שהחקירה הוכיחה כי לא היה כל קשר בין המקרים ומדובר בצירוף מקרים נדיר.

"הוועדה המקצועית של משרד הבריאות הדגישה כי אין כל המלצה בספרות הרפואית העולמית על עטיית מסכה במהלך לידה. גם המועצה הלאומית לגניקולוגיה ומיילדות לא שינתה את הנחיותיה בעניין זה. אנו ערים למצוקתה של המטופלת אך לצערנו פסק הדין אינו משקף את העמדה המקצועית והוא ימשיך להתברר בבית המשפט. המרכז הרפואי שיבא ימשיך לשים תמיד את טובת המטופלות אל מול עיניו וימשיך להצטיין בבטיחות הטיפול, מסירות הצוותים ואחריות ההנהלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר