"הזמן הוא לא מותרות": מסרטן ועד אלצהיימר - התרופות שעל שולחן ועדת הסל

לאחר עיכובים ממושכים, מונתה היום (ראשון) הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2027, והישיבה הראשונה שלה צפויה להתקיים מחר. לרשות חברי הוועדה יעמוד תקציב של 650 מיליון שקלים, שבמסגרתו יידרשו לבחון מאות תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות ולהכריע אילו מהן ייכנסו לסל במימון ציבורי. בשל העיכוב במינוי הוועדה, התרופות והטכנולוגיות שיאושרו צפויות להיות זמינות לחולים רק בחודש מרץ, במקום בתחילת השנה.

בראש הוועדה תעמוד זו השנה החמישית פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי במרכז הרפואי הדסה. הוועדה תמנה השנה 17 חברים, רובם כיהנו גם בשנה שעברה. בין מי שסיימו את חברותם בוועדה נמצאים ד"ר אלון פיקרסקי, רופאו של ראש הממשלה, ועלי מרצבך, נציג הציבור.

המינוי מגיע לאחר ביקורת על העיכוב בכינוס הוועדה, כשברקע חולים רבים ממתינים להכרעות שעשויות להשפיע ישירות על אפשרויות הטיפול שלהם. התרופות החדשות מתוקצבות כבר מחודש ינואר, אך מניסיון השנים הקודמות, ועדה שמתחילה את עבודתה בשלב זה צפויה לסיים את הדיונים רק בפברואר או במרץ, והחולים עלולים לאבד זמן יקר.

"סוף סוף, לאחר עיכובים רבים, ועדת סל הבריאות מתכנסת לישיבתה הראשונה", אומר שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה. "מינוי הוועדה הוא חובה בסיסית של המדינה כלפי החולים, ומצער שנדרשנו לזעוק כדי שהממשלה תמלא את אחריותה. העיכוב מערער את ביטחונם של החולים, דווקא כשהם זקוקים למדינה שתדאג לבריאותם".

בן יעקב קורא להבטיח שהוועדה תשלים את עבודתה במועד. "מאחורי ההמתנה נמצאים אנשים שחיים בדאגה ובחשש לבריאותם, ואסור שיישאו במחיר של חוסר המעש", הוא אומר.

התרופה שהחזירה את התקווה

אחד החולים שמקווים כי הדיונים יובילו להנגשת טיפולים חדשים הוא אדוארדו פליפה סלסון, בן 79 מקריית מוצקין, נשוי ואב לשניים, שאובחן לפני כארבע שנים בלוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL). לדבריו, לאחר שטיפולים קודמים גרמו לו לתופעות לוואי קשות או הפסיקו להיות יעילים, מצבו הידרדר במהירות. הוא סבל מחולשה קיצונית ואיבד כ-12 קילוגרמים ממשקלו.

התפנית הגיעה לאחר שעבר לטיפול בבית החולים איכילוב, שם צורף לתוכנית חמלה בתרופה ג'ייפירקה. "השינוי היה מהיר ודרמטי. אני מרגיש טוב, עליתי במשקל ובדיקות הדם שלי תקינות ומאוזנות", הוא מספר. "התרופה הצילה את החיים שלי, אבל יש עוד הרבה אנשים שצריכים לקבל אותה ולא מקבלים. אנחנו זכינו, אבל גם לאחרים מגיע. בבקשה תכניסו את התרופה לסל".

גם ירון רגב, בן 65 מבית זית, מתמודד עם מחלה קשה ומקווה שטיפול חדש ייכלל בסל. רגב, חולה בפיברוזיס ריאתי, עבד במשך 15 שנה כמורה דרך, אך המחלה פגעה ביכולתו להמשיך בעבודתו ובתפקודו היומיומי.

"היום גם מאמץ קטן הופך למאבק על כל נשימה", הוא מספר. "אני נעזר בחמצן, וכמעט שאיני יכול להמשיך לעבוד במקצוע שאני אוהב". רגב מקווה שהטיפול בנרנדומילסט יהיה נגיש לחולים הזקוקים לו. "אני לא מצפה לתרופת פלא, אלא להזדמנות לשמור על איכות החיים ועל העצמאות שלי. אני לא מבקש להחזיר את הזמן לאחור, אלא לחיות הכי טוב שאפשר את הזמן שעוד נותר לי".

גם נטלי גליצקי, בת 53 ממודיעין, המתמודדת עם ALS גנטי ומקבלת בשנים האחרונות את הטיפול Qalsody, מדגישה את חשיבות הנגשת הטיפולים בזמן. "כשמתמודדים עם מחלה כמו ALS, הזמן הוא לא מותרות. כל יום שעובר הוא יום שלא יחזור, וכל עיכוב עלול להיות בעל משמעות אדירה עבור החולים", היא אומרת.

גליצקי מקווה שחברי הוועדה יביאו בחשבון את משמעות ההחלטות עבור החולים ומשפחותיהם. "עבורנו, ההחלטות האלה הן הרבה מעבר למספרים ולתקציבים. הן עשויות להיות ההבדל בין תקווה לייאוש".

מסרטן ועד כדורי הרזיה: התרופות שבמוקד

בין התרופות והטכנולוגיות שהוגשו לסל 2027 וצפויות לעורר עניין בדיונים נמצאים טיפולים חדשים למחלות אונקולוגיות, מחלות כרוניות ומחלות נדירות, לצד תרופות להשמנה.

בתחום האונקולוגיה, דאטרווי (Datroway) מיועדת לטיפול בסרטן שד מסוג טריפל נגטיב, הנחשב לאלים במיוחד. לפי הנתונים שהוצגו על הטיפול, הוא הכפיל את שיעור התגובה לטיפול ושיפר את ההישרדות.

אנהרטו (Enhertu) מיועדת לחולות בסרטן שד מוקדם מסוג HER2 חיובי, ולפי הנתונים שהוצגו הפחיתה ביותר מ-50% את הסיכון לחזרת המחלה או לתמותה. פרוזקלה (Fruzaqla) מציעה אפשרות טיפול נוספת לחולי סרטן המעי הגס הגרורתי, שהטיפולים הקיימים כבר אינם יעילים עבורם.

בתחום המחלות הכרוניות, בין הטיפולים שהוגשו נמצאת בקספנדי (Baxfendy), תרופה ליתר לחץ דם הפועלת במנגנון חדש; טיזילד (Tzield), טיפול שעשוי לדחות במספר שנים את התפרצות סוכרת מסוג 1; ורקובל (Rekovelle), תרופה לטיפולי פוריות המאפשרת התאמה אישית של המינון לגירוי השחלות.

לצדן הוגשו גם טסזפייר (Tezspire), לטיפול במחלה כרונית הגורמת לפוליפים באף ובסינוסים, וטרולאנס (Trulance), המיועדת למטופלים הסובלים מעצירות כרונית על רקע תסמונת המעי הרגיז.

בתחום המחלות הנדירות, דייביו (Daybue) היא הטיפול הראשון שאושר לתסמונת רט, עם פוטנציאל לשיפור בתנועה, בתקשורת ובתפקוד. תרופה נוספת שהוגשה היא מימריילו (Mimrylo), המיועדת לטיפול בפוליציטמיה ורה, מחלת דם נדירה וממאירה.

תשומת לב צפויה להינתן גם לתרופות חדשות לטיפול באלצהיימר, לתרופות למחלות ריאה ולסרטן שלפוחית השתן, וכן לטיפולים למחלות ניווניות קשות, ובהן דושן ו-SMA. בתחום ההשמנה צפויים לבלוט טיפולים חדשים, ובהם זריקות הרזיה וכדור ההרזיה פאונדיו (אורפורגליפרון).

ד"ר נתי בלום, מנכ"לית עמותת עמדא, הפועלת למען אנשים עם דמנציה ובני משפחותיהם, קוראת להכללת התרופות החדשות לאלצהיימר בסל. "עבור אלפי חולים ובני משפחותיהם, כל יום של עצמאות ותפקוד הוא בעל ערך עצום. בעידן של התקדמות רפואית משמעותית, אבחון מוקדם וטיפולים שעשויים להאט את התקדמות המחלה, אסור שהמצב הכלכלי יקבע מי יזכה לקבל טיפול", היא אומרת.

"הנגשת התרופות למטופלים המתאימים היא לא רק חובה רפואית, אלא גם אחריות חברתית ומוסרית", מוסיפה בלום.

מי יכריע?

על הרכב הוועדה נמנים, לצד היו"ר פרופ' דינה בן יהודה, מרכזת הוועדה פרופ' אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות; ד"ר דב אלבוקרק מקופת חולים מאוחדת; ד"ר סוהיר אסדי מהמרכז הרפואי רמב"ם; ד"ר לילך דולב משירותי בריאות כללית; פרופ' יגאל האס מהמרכז הרפואי שיבא; חיים הופרט ממשרד הבריאות; ויואב הכט ותמר צ'ין מאגף התקציבים במשרד האוצר.

עוד חברים בוועדה פרופ' שלמה וינקר מלאומית שירותי בריאות; פרופ' חיים לוטן מהדסה; ד"ר דניאל לנדסברג ממכבי שירותי בריאות; פרופ' מרים מרקוביץ-ביטון מאוניברסיטת בר-אילן; הרב משולם נהרי; הרב יוסף צבי רימון; הדסה רלבג מהמרכז הרפואי הדסה; ונריה שטאובר ממשרד הבריאות.

שר הבריאות חיים כץ אמר עם מינוי הוועדה כי מערכת בריאות ציבורית חזקה צריכה לאפשר לחולים לקבל טיפול מתקדם ללא תלות ביכולתם הכלכלית. מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הדגיש כי חברי הוועדה ניצבים בפני אחריות ציבורית ומקצועית גדולה, המחייבת איזון בין צרכים רפואיים רבים למשאבים מוגבלים.

כעת, לאחר שהעיכוב במינוי הסתיים, עומדת בפני חברי הוועדה משימה מורכבת: להכריע אילו טיפולים יקבלו מימון ציבורי מתוך שורה ארוכה של צרכים רפואיים, בתקציב מוגבל. עבור החולים שממתינים לתרופות, ההכרעות הללו אינן רק עניין של תקציב - אלא של זמן, תפקוד ואיכות חיים.