"אני נשוי לפסיכיאטרית, ומדי שלושה שבועות אנחנו מקבלים מיילים עם פיתויים לעבור לניו זילנד", סיפר ד"ר האווארד עמיטל, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, בדיון בהסתדרות הרפואית שעסק בעזיבת רופאים לחו"ל.
בדיון הוצגו נתונים המצביעים על מגמה מדאיגה, לצד עדויות מהשטח. הקריאה המרכזית שעלתה הייתה להשקיע בתקנים, בתנאי שכר ובמסלולים שיקלו על רופאים לחזור לישראל. גם המצב הפוליטי עלה ברקע הדיון, אך לא ברור בשלב זה אם וכיצד תוצאות הבחירות ישפיעו על המגמה.
מחקר של אוניברסיטת תל אביב שפורסם לאחרונה העריך כי בשנים 2023-2025 עזבו את ישראל 1,365 רופאים. בניכוי רופאים שחזרו, מדובר בכ־255 רופאים שעזבו מדי שנה, לעומת 54 בשנה לפני המלחמה.
לפי המחקר של ד"ר איתי אטר, אחד מכל חמישה מהעוזבים הוא רופא או רופאה מומחים ומנוסים בני 40 ומעלה. "אנו חוששים שזו סכנה גדולה שמתרגשת על ישראל", נאמר בדיון. "החשש שלנו שזה רק קדימון למשהו יותר חמור - וחשש אמיתי לחוסנה של מדינת ישראל".
יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, הציג נתונים מסקר שנערך ב־2024 ב־32 בתי חולים. לפי הסקר, 50 רופאים עזבו את ישראל, בהם 14 מאיכילוב ומרבין, ועוד 53 רופאים שיצאו להשתלמות עמיתים בחו"ל האריכו את שהותם שם. הסיבות המרכזיות שעלו היו המצב הביטחוני והפוליטי וכן שיקולים כלכליים.
לדברי חגי, "קיים מחסור עולמי שמוערך ב־2-6 מיליון רופאים, כאשר מדינות עשירות 'שואבות' רופאים ממדינות חלשות או שבהן יש מלחמות וסכסוכים. רופאים שעוזבים את הארץ הם אובדן משמעותי למערכת הבריאות".
הקבוצה שמדאיגה במיוחד: רופאים שיוצאים לפלושיפ ולא חוזרים
רייצ'ל ברנר שלם, סמנכ"לית לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, אמרה כי אחת מקבוצות הסיכון המרכזיות היא רופאים שיוצאים להשתלמויות עמיתים מתקדמות בחו"ל ואינם חוזרים.
לדבריה, מחקרים מראים כי כאשר מציעים לרופא שעזב משרה מובטחת בישראל, הסיכוי לחזרתו גדל פי 8.6. לצורך כך הוקמה מנהלת Fellow IL, שפועלת מול רופאים בחו"ל כדי להבין אילו תנאים עשויים לעודד אותם לשוב.
גם בשירותי בריאות כללית מזהים זינוק. ד"ר גלי כהן, ראש אגף תכנון בכללית, הציגה כי עד 2019 עמד ממוצע העזיבה על תשעה רופאים בשנה, ואילו משנת 2023 עלה הממוצע ל־33 רופאים בשנה - פי שלושה וחצי.
בין התחומים שבהם נרשמת עזיבה בולטת נמצאים פסיכיאטריה, ילדים ונוער, עיניים, רדיולוגיה ושיקום.
ארבע רופאות עזבו בית חולים פסיכיאטרי אחד
פסיכיאטריה היא אחד התחומים שנפגעו במיוחד. ד"ר מרינה קופצ'יק, סגנית יו"ר ההסתדרות הרפואית ויו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, סיפרה כי בבית החולים שבו היא עובדת עזבו בשנה שעברה ארבע רופאות - שלוש מומחיות בפסיכיאטריה של הילד ואחת בפסיכיאטריה של המבוגר.
לדבריה, מדינות רבות מכירות בהתמחות הישראלית בפסיכיאטריה, דבר שמקל על המעבר לחו"ל. מהנתונים שאספה עולה כי כ־15 פסיכיאטרים ישראלים נמצאים כיום בניו זילנד, 5-10 בארה"ב, 5-10 באנגליה וכ־5-6 נוספים שעברו לאחרונה לקנדה.
"רופאים שעוזבים ממשיכים לעבוד עם הארץ בזום", אמרה. "ברגע שקופות עושות איתם הסכמים והם מרוויחים טוב, אין להם שום סיבה לחזור". לדבריה, גם תנאי העבודה בחו"ל אטרקטיביים יותר: בבריטניה ארבעה ימי עבודה נחשבים למשרה מלאה, ובניו זילנד נהנים הרופאים משישה שבועות חופשה שנתית וממימון טיסה לכנס מקצועי אחת לשנה.
קופצ'יק גם הצביעה על העומס האדמיניסטרטיבי בישראל. "את כל הפסיכיאטרים שעזבו אני שואלת אם הם יודעים איפה הפקס אצלם במחלקה. אף אחד לא יודע", אמרה, בהתייחסה לכך שרופאים בישראל נדרשים לעסוק בשליחת פקסים, קביעת תורים, מילוי טפסים ומשימות שאינן רפואיות.
גם באונקולוגיה: "זו העתודה הכי חשובה שלנו"
פרופ' עידו וולף, יו"ר המועצה הלאומית לאונקולוגיה ונציג האקדמיה הלאומית לרפואה מדעית, סיפר כי בתחום האונקולוגיה יש בין שישה לעשרה רופאים שקיבלו תפקידים וגרין קארד בחו"ל, ולמרות הצעות לניהול מכון או יחידה בישראל - לא חזרו.
"זו העתודה הכי חשובה שלנו והכי חזקה שלנו, וזו בעיה קשה", אמר. לדבריו, במקום להציע להם לחזור "לתקן הקיים", יש להעמיד לרשותם חבילה מקצועית שתכלול מעבדה ותקציבי מחקר משמעותיים.
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, ציין כי מדי שנה יוצאים לחו"ל 70-100 מומחים לפלושיפ. לדבריו, מדובר בקבוצת איכות שממנה צפויים לצמוח מובילי ההוראה, המחקר והמקצועיות של מערכת הבריאות בשנים הבאות.
"אם רוצים לעודד את הרופאים האלה לחזור, צריך להציע להם חבילה מקצועית שתאפשר להם לעסוק במקצוע שלהם ולהתקדם. אסור שמחסור בתקנים יהיה הסיבה שמונעת מרופא שרוצה לחזור לעשות זאת", אמר.
לדבריו, לצד החבילה המקצועית יש צורך גם ב"חבילת חיים" למשפחה - תעסוקה לבני ובנות הזוג, מסגרות חינוך לילדים ותנאים שיאפשרו למשפחה להשתקע בישראל.
עו"ד לאה ופנר, מזכ"לית ההסתדרות הרפואית, מתחה ביקורת גם על הקיצוץ הרוחבי במערכת הבריאות. לדבריה, ללא תוספת תקציבית משמעותית לא ניתן יהיה לחזק את המערכת ולעצור את השחיקה.
"אפשר לדבר על המון דברים, אבל בסוף זה מתחיל ונגמר בכסף", אמרה. "אם מדינת ישראל תמשיך לחשוב שמערכת הבריאות יכולה להתקיים בלי כסף, לא נצליח להתקדם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו