מחכים חודשים לרופא מומחה? כך מתכנן משרד הבריאות לשנות את המצב

משרד הבריאות מפרסם היום (חמישי) לראשונה "מפת דרכים" להגדלת מספר הרופאים המומחים בישראל ולצמצום המחסור בפריפריה. על פי התוכנית, בעשור הקרוב צפויים להתווסף למערכת כ-11 אלף רופאים מומחים - גידול של כ-57% - אולם הדרך לצמצום הפערים הקיימים צפויה להימשך שנים.

היעדים שהוצגו נועדו לכוון את הכשרת הרופאים בעשור הקרוב, ולמנוע מצב שבו הגידול במספרם יתרכז דווקא במקצועות ובאזורים שכבר נהנים מהיצע גבוה יחסית, בעוד שבתחומים מסוימים ובפריפריה יישאר המחסור בעינו.

הפערים הקיימים ממחישים את האתגר. באונקולוגיה, למשל, שיעור המומחים במחוז צפון בשנת 2025 עמד על 28% בלבד מהיעד שנקבע לשנת 2035, לעומת 89% במחוז חיפה. בפסיכיאטריה הגיע מחוז צפון ל-44% מהיעד העתידי, לעומת 81% במחוז מרכז. גם בנוירולוגיה ניכרים פערים: בצפון עמד שיעור המומחים על 42% מהיעד, לעומת 83% בירושלים ובמחוז חיפה.

אלפי מומחים נוספים

גם בין תחומי ההתמחות עצמם צפויים שינויים משמעותיים. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2025 פעלו בישראל כ-910 פסיכיאטרים, בעוד שהיעד המומלץ לשנת 2035 עומד על כ-1,580. בתחום הגריאטריה צפוי מספר הרופאים לגדול מכ-520 לכ-1,010, ובנוירולוגיה מכ-450 לכ-780.

בשנים האחרונות מתמודד משרד הבריאות גם עם המחסור ברופאים בישראל ועם התלות הגבוהה ברופאים שהוכשרו בחו"ל. כ-60% ממקבלי הרישיון לרפואה בשנים האחרונות הוכשרו מחוץ לישראל, בחלק מהמקרים בבתי ספר שלא עמדו ברף האיכות הנדרש.

מאז שנת 2020 פעל משרד הבריאות, יחד עם המל"ג, הוות"ת והפקולטות לרפואה, להרחבת ההכשרה בישראל. מספר הסטודנטים לרפואה גדל מכ-820 בשנת 2020 לכ-1,650 השנה, והיעד לשנת 2030 הוא להגיע לכ-2,000 סטודנטים לרפואה.

בעשור הקרוב צפוי מספר הרופאים בישראל לגדול מכ-37 אלף לכ-53 אלף - גידול של כ-43%. מספר המומחים צפוי לגדול מכ-20.3 אלף לכ-32 אלף, גידול של כ-57%.

הגידול במספר הרופאים צפוי גם לצמצם משמעותית את הפער הקיים זה שנים בין שיעור הרופאים בישראל לשיעור הרופאים הממוצע במדינות ה-OECD, שעומד כיום על כ-3.9 רופאים ל-1,000 נפש, ואף עשוי להביא את ישראל אל מעבר לממוצע זה.

לא רק להגדיל - גם לכוון

במשרד הבריאות מדגישים כי הגדלת מספר הרופאים אינה מבטיחה כשלעצמה מענה לצורכי הציבור. ללא הכוונה, עלולים מומחים חדשים להתרכז בבתי החולים הגדולים ובמרכז הארץ, בעוד שבתחומים מסוימים ובאזורים אחרים יימשך המחסור.

היעדים החדשים נועדו לסייע בתכנון היקף ההכשרה בכל מקצוע ובהכוונת תוספת כוח האדם לאזורים שבהם הפערים גדולים יותר. לכל מקצוע נקבע שיעור שינוי רצוי במספר המומחים ל-100 אלף נפש עד שנת 2035.

המקצועות חולקו לארבע קבוצות: תחומים שבהם מומלץ להגדיל את שיעור המומחים ב-35%, ב-25% או ב-15%, ותחומים שבהם מומלץ לשמור על השיעור הקיים. נקודת הייחוס שנבחרה היא שנת 2029, משום שחלק גדול מהמומחים שייכנסו למערכת עד אז כבר נמצאים כיום במסלולי ההכשרה, ולכן האפשרות להשפיע על מספרם בטווח הקצר מוגבלת.

סמנכ"לית תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, רייצ'ל ברנר שלם, הסבירה כיצד נבנה התכנון. "תכנון כוח אדם צריך גם ראייה מערכתית וגם אחריות משותפת", אמרה. "מעבר לגידול הלאומי, עסקנו גם באספקטים של בתי חולים מול קהילה, אספקטים של פריפריה מול מרכז ומקצועות מסוימים והתרומה שלהם למקצועות אחרים. יש גם מקצועות שהם לא עומדים בפני עצמם, אלא בעצם מאפשרים למקצועות אחרים לפעול, כמו רדיולוגיה ופתולוגיה".

בקביעת היעד המספרי - כמה רופאים יידרשו בכל תחום בשנת 2035 - נלקחו בחשבון גם מגמות של עזיבת רופאים, לצד השינויים הצפויים בעקבות השימוש הגובר בבינה מלאכותית.

"המודל הסטטיסטי לוקח בחשבון את כלל האלמנטים שיכולים להשפיע על מספר הרופאים במערכת", הסבירה ברנר שלם. "קצב הרישיונות החדשים, יציאת רופאים לחו"ל או פרישה, גידול האוכלוסייה, מגמות של תחלואה, מגמות שמביאה איתה הבינה המלאכותית, העדפות של עובדים שמשתנות עם הזמן, למשל הרצון שלהם להגדיל איזון בית ועבודה, ועוד הרבה מרכיבים. מכאן המודל גזר את היעדים הקונקרטיים לגידול במקצועות השונים".

תמריצים לפריפריה

לדברי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כבר כיום הגידול השנתי במספר התקנים עומד על כ-6%, והוא מספק, וכך גם מספר המקומות להתמחות. לדבריו, המשרד מתכוון להשתמש בשורה של כלים כדי לכוון רופאים למקצועות שבהם קיים מחסור ולפריפריה, בהם תוכניות לסטודנטים, תמריצי שכר במסגרת הסכם השכר והתמחויות משולבות.

התוכניות הקיימות, "אילנות" ו"אופקים", מקיפות כיום כ-200 סטודנטים מהפריפריה, שמתחייבים לעבוד במשך כשבע שנים כרופאים בצפון או בדרום בתמורה למימון לימודי הרפואה.

"זה כבר כלי מאוד משמעותי שקיים", אמר בר סימן טוב. "נבנה תוכניות נוספות של התמחויות משולבות של בתי חולים. הכלי השלישי שאנחנו נשתמש בו הוא הסכם השכר העתידי. התחיל כבר משא ומתן חדש עם ההסתדרות הרפואית. תפיסת העולם היא שצריך לעודד מקצועות מסוימים באזורים מסוימים, והחובה שלנו היא לדאוג שבאמת יהיו עוד כלים כלכליים שמכוונים לשם".

במקביל פועל משרד הבריאות באמצעות בתי החולים וקופות החולים לעידוד התמחות במקצועות ובאזורים שבהם קיים מחסור. כך, למשל, ניתן תקציב ייעודי לקופות החולים לצורך הכשרת יותר רופאי משפחה באזורים מסוימים.

האתגר: להשאיר את הרופאים

לצד התוכניות להגדלת כוח האדם, מערכת הבריאות מתמודדת גם עם עזיבת רופאים מישראל. לפי נתונים שפרסם לאחרונה ד"ר איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב, כ-1,300 רופאים עזבו את ישראל בשנים 2023-2025.

"אנחנו לחלוטין לא מקלים ראש בעזיבה של רופאים", אמר בר סימן טוב. "הקמנו מנהלת קשר עם רופאים, שדרכה אנחנו רוצים להיות בקשר עם רופאים שנמצאים בתהליכי הכשרה בחו"ל, ולומר להם: 'בואו להיות איתנו בקשר ובואו תחזרו לארץ', יחד עם בתי החולים".

לדבריו, "אנחנו חושבים שהמערכת הישראלית היא מערכת מקצועית שמאפשרת סיפוק מקצועי ומשמעות, וגם הרבה מאוד עצמאות מקצועית בשיפוט ויכולת לממש את השליחות של אדם שבחר ללמוד רפואה. אנחנו גם מביאים את זה בחשבון וגם פועלים כדי שהתופעה הזאת תהיה מצומצמת ככל הניתן ושאנשים יחזרו".