"לא נתקלנו באירוע כזה": החומר שגרם לפיצוץ באינטל - והסכנה לנחשפים

חנקן תלת-פלואורי (NF₃) הוא החומר שהיה לפי גורמים במפעל במשאית שהתפוצצה היום (רביעי) במפעל אינטל בקריית גת. מדובר בגז מסוכן המשמש בתעשיית השבבים, שחשיפה משמעותית אליו עלולה לפגוע בדרכי הנשימה וביכולת הדם לשאת חמצן, ובמקרים חמורים לגרום לנזק לאיברים ואף למוות.

בפיצוץ נהרג אדם ושניים נוספים נפצעו באורח קשה. על פי המידע שנמסר לאחר האירוע, המשאית נשאה חומר המשמש בתהליך העבודה במפעל, ובעקבות הפיצוץ הוכרז במקום אירוע חומרים מסוכנים. נסיבות הפיצוץ והגורם המדויק לו עדיין נבדקים.

NF₃ משמש בתעשיית השבבים, בין היתר בתהליכי ניקוי של ציוד ומערכות ייצור. ד"ר בצלאל אליאב, רופא בכיר במלר"ד במרכז הרפואי שערי צדק ומתמחה במרכז הארצי למידע בהרעלות, הסביר כי חומרת הפגיעה תלויה בין היתר בריכוז הגז ובכמות שנשאפה.

כיצד הגז פוגע בגוף?

"הגז בצורה הרגילה שלו הוא צורב, הוא יכול לגרום לצריבה בעיניים ובדרכי הנשימה", הסביר ד"ר אליאב. לדבריו, אחת הסכנות המרכזיות בחשיפה משמעותית היא התפתחות של מתמוגלובינמיה - מצב שבו נפגעת יכולתו של ההמוגלובין בתאי הדם האדומים לשאת חמצן אל רקמות הגוף.

"זה גורם להמוגלובין שלנו לא לקחת חמצן ויש לנו חוסר חמצן ברקמות, וברמות גבוהות זה גם יכול להגיע למוות. תלוי בכמות הגז שנשאפה", אמר. מצב כזה עלול לגרום בין היתר לכחלון ולמחסור בחמצן ברקמות, ובחשיפה משמעותית עלולה להיגרם גם פגיעה באיברים פנימיים.

לדברי ד"ר אליאב, במקרה שבו מתפתחת מתמוגלובינמיה ניתן, בהתאם למצבו של המטופל, להשתמש בתרופה מתילן בלו. הטיפול מסייע להחזיר את ההמוגלובין למצב שבו הוא מסוגל לשאת חמצן באופן תקין.

מה יכול לגרום לכוויות?

שלושת הנפגעים באירוע פונו לבית החולים סורוקה כשהם סובלים בין היתר מכוויות. ד"ר אליאב הסביר כי בשלב זה לא ניתן לקבוע אם הכוויות נגרמו מהפיצוץ עצמו, ממגע עם החומר או מתוצרים שנוצרו בעקבות פירוקו.

לדבריו, כאשר החומר מתפרק בתנאים מסוימים עלולות להיווצר תרכובות מסוכנות, ובהן חומצה הידרופלואורית. "היא גורמת לסוג מאוד מיוחד של כוויות - כוויות קשות שיש להן השפעות אחר כך על מאזן האלקטרוליטים בגוף", אמר. לדבריו, הפגיעה עלולה להוריד באופן משמעותי את רמות הסידן והמגנזיום בדם ולהעלות את רמת האשלגן - מצב שעלול להיות מסוכן.

ד"ר אליאב התייחס גם לעשן שנראה בזירת האירוע ואמר כי הוא עשוי להעיד על כך שהחומר עבר תהליך של פירוק. עם זאת, הדגיש כי אי אפשר בשלב זה לקבוע מה גרם לכוויות של הנפגעים. "אני לא יודע להגיד אם הכוויות הן מהחומר עצמו או מפיצוץ שהיה", אמר. "יכול להיות שהכוויה שלהם היא לא ממגע עם הגז, אלא מהפיצוץ שנגרם ומתוצרי הבעירה".

במקרה של כוויות מחום, הטיפול ניתן בדומה למקרים אחרים של כוויות. אם מתברר שמדובר בכוויות שנגרמו מחומצה הידרופלואורית, הסביר ד"ר אליאב, הטיפול עשוי לכלול מתן סידן - באמצעות ג'ל או, במקרים מסוימים, בהזרקה לאזור הפגיעה - כדי לנטרל את השפעת הפלואור.

NF₃ הוא חומר מוכר בתעשיות המבוססות על סיליקון, ובהן ייצור שבבים ומיקרואלקטרוניקה. הגז עצמו אינו דליק, אך הוא חומר תגובתי שעלול ליצור תרכובות מסוכנות בתנאים מסוימים ובמפגש עם חומרים אחרים.

למרות השימוש התעשייתי בחומר, ד"ר אליאב ציין כי אירועי אמת של חשיפה משמעותית אליו אינם שכיחים. "אישית לא יצא לי בעבר להיתקל באירוע אמת של הדבר הזה", אמר. "למדתי עליו, אבל לא יצא לי להיתקל בעבר באירוע אמת כזה".