בעקבות דיווחים מטעים בכלי התקשורת סביב פגיעתם של פעוטות במעון בביתר עילית מוקדם יותר היום (שלישי), האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית פרסם הבהרה רשמית. ד"ר ורד שיכטר קונפינו, מזכירת האיגוד, הבהירה בשם רופאי ההנהלה כי מדובר בהרעלת טונה ולא באלרגיה כפי שפורסם. הרעלה מסוג זה נגרמת מרמות גבוהות של היסטמין בדגים, בעיקר בטונה ומקרל, כתוצאה מאחסון לקוי.
על פי ההסבר הרפואי, כאשר הדג אינו נשמר בקירור מתאים, חיידקים מפרקים חומצת אמינו בשם היסטידין הנמצאת באופן טבעי בשריר הדג, והופכים אותה להיסטמין. אכילת הדג מכניסה כמות גדולה של היסטמין לגוף, מה שמוביל להופעת תסמינים המדמים תגובה אלרגית. בין התסמינים ניתן למנות הסמקה, גרד, פריחה, כאבי ראש, דפיקות לב ולעיתים אף קוצר נשימה.
מדוע לא מדובר באלרגיה?
ד"ר שיכטר קונפינו מסבירה כי בניגוד לאלרגיה אמיתית שבה מערכת החיסון מגיבה לחלבוני הדג באמצעות נוגדני IgE ושחרור היסטמין מתאי פיטום, בהרעלת טונה ההיסטמין כבר קיים בדג ונכנס ישירות לגוף בעת האכילה. מסיבה זו מדובר בתגובה טוקסית ולא אלרגית, והיא יכולה להופיע אצל כל אדם שאוכל מהדג גם ללא רגישות קודמת. הטיפול התומך במקרים קלים מבוסס על אנטיהיסטמינים להקלה על התסמינים, ולעיתים תוספת נוזלים ותרופות להקלה על מערכת העיכול.
במקרים חמורים יותר, הכוללים קוצר נשימה משמעותי, ירידה בלחץ הדם או סימנים לאנפילקסיס, נדרש טיפול רפואי דחוף הכולל הזרקת אדרנלין לשריר בהתאם לתמונה הקלינית. עם זאת, באיגוד מציינים כי במרבית המקרים התסמינים חולפים בתוך מספר שעות ועד יממה ללא שום סיבוכים. לסיום מודגש כי מי שחווה הרעלת היסטמין מטונה אינו נחשב בהכרח לאלרגי לדגים, ואין שום צורך רפואי בהימנעות קבועה מאכילתם בעקבות אירוע בודד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו