מחקר בינלאומי מקיף מציג את אחת ההערכות המקיפות והקודרות ביותר עד כה לגבי קצב הגילוי של מקרי דמנציה ברחבי העולם. לפי ממצאי המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי JAMA Neurology, כ-11.4 מיליון בני אדם פיתחו דמנציה בשנת 2023 בלבד - מספר שלדברי החוקרים צפוי לזנק ל-24.7 מיליון מקרים חדשים מדי שנה עד שנת 2050.
המחקר בוצע על ידי חוקרים המרכז להזדקנות בריאה של המוח (CHeBA) באוניברסיטת ניו סאות' ויילס (UNSW) שבסידני, אוסטרליה, במסגרת קונסורציום המחקרים COSMIC. הצוות ניתח נתונים מ-22 מחקרי אוכלוסייה לאורך זמן, שכללו 38,418 משתתפים מ-18 מדינות וטריטוריות בשש יבשות, במטרה להעניק מדד עולמי חדש להבנת התדירות שבה מתפתחים מקרי דמנציה חדשים באוכלוסיות שונות.
פערים בולטים בין נשים לגברים ובין מדינות עשירות לעניות
מתוך עשרות אלפי הנבדקים במחקר, 3,001 בני אדם פיתחו דמנציה לאורך הניטור. לדברי החוקרים, שיעור הארעות העולמי (קצב גילוי המקרים החדשים) עמד על 9.7 מקרים לכל 1,000 שנות אדם - מדד המשקף את מספר המשתתפים כפול שנות המעקב אחריהם (יותר מ-287 אלף שנות מעקב כוללות).
החוקרים מציינים כי לאחר שקלול הגיל, שיעור הארעות היה גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים: 10.6 מקרים חדשים לכל 1,000 שנות אדם אצל נשים, לעומת 8.6 אצל גברים.
פער משמעותי עוד יותר נמצא בהשוואה לפי רמת ההכנסה של המדינות. לדברי החוקרים, שיעור הארעות במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית עמד על 13.6 מקרים לכל 1,000 שנות אדם, בהשוואה ל-8.3 בלבד במדינות בעלות הכנסה גבוהה – קצב הגבוה בכ-60% במדינות העניות והבינוניות. בשורה התחתונה, אמרו החוקרים, לנשים, ולאנשים החיים במדינות עניות - יש סיכוי גבוה יותר לחלות בקבוצת המחלות של הדמנציה.
"ההבדל בולט במיוחד", הסבירה המחברת הראשית של המחקר, ד"ר אשלי וילה. "לראשונה אנו יכולים להשוות את שיעור הארעות של הדמנציה בין קבוצות אוכלוסיה מגוונות מבחינה גיאוגרפית תוך שימוש באותה גישה סטטיסטית. מה שסקרן ובולט הוא שהארעות הדמנציה אינה מופצת באופן שווה - אנו רואים שיעורים גבוהים יותר אצל נשים ובמדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית".
התמקדות במקרים חדשים ולא רק בכלל החולים
לדברי החוקרים, דמנציה משפיעה כיום על יותר מ-57 מיליון בני אדם ברחבי העולם, והערכות קודמות הצביעו על כך ששיעור הימצאות המחלה (סך כל האנשים החיים עם המחלה ברגע נתון) יגיע לכ-150 מיליון בני אדם עד שנת 2050. עם זאת, רוב הידע הקיים התבסס עד כה על נתונים ממדינות עשירות, למרות שהגידול העיקרי הצפוי במספר החולים עתיד להתרחש באזורים מיעוטי משאבים.
החוקרים מדגישים כי המחקר הנוכחי התמקד בשיעור הארעות (קצב התפתחות המקרים החדשים) ולא רק בהימצאות, שכן נתון זה חיוני למערכות הבריאות לצורך הערכת הביקוש העתידי לאבחון, לטיפול רפואי ולשירותי תמיכה.
סגן מנהל המרכז ושותף למחקר, פרופ' הנרי ברודטי, ציין: "24 מיליון מקרים חדשים בכל שנה יפעילו לחץ עצום על אנשים, משפחות, מערכות בריאות וכלכלות ברחבי העולם. העלייה בתוחלת החיים פירושה שאיננו יכולים להמתין שאנשים יפתחו דמנציה ואז להגיב. עלינו לפעול להפחתת גורמי סיכון ניתנים לשינוי ולזהות אנשים בסיכון מוקדם ככל האפשר".
מחברי המחקר מציינים כי המחקר אינו קובע את הסיבות המדויקות לכך ששיעור הארעות גבוה יותר בקרב נשים או במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. לדברי החוקרים, ההבדלים עשויים לנבוע משילוב מורכב של גורמים בריאותיים, חברתיים, כלכליים, חינוכיים וסביבתיים, ויידרשו מחקרים נוספים כדי להבין מה עומד מאחורי הפערים שהתגלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו