הגירעון המצרפי של ארבע קופות החולים בישראל הצטמצם בשנת 2025 בכ־44% והסתכם בכ־194 מיליון שקל, לעומת כ־346 מיליון שקל בשנה שלפניה. כך עולה מהדוח המסכם של משרד הבריאות על פעילות הקופות לשנה החולפת. למרות השיפור בתוצאות הפיננסיות, הדוח מצביע על תלות הולכת וגוברת של הקופות בתמיכות ממשלתיות, על עלייה בהוצאות האשפוז, ועל פער מתמשך בין המקורות התקציביים לצורכי המערכת.
כדי להמחיש את עומק התלות, מציינים מחברי הדוח כי ללא כספי התמיכות הממשלתיות, היו מסיימות קופות החולים את השנה בגירעון עתק של 4.9 מיליארד שקלים (לעומת 4.4 מיליארד ב־2024). בפועל, היקף התמיכות שהעבירה הממשלה לקופות הסתכם ב־2025 בכ־4.6 מיליארד שקל, שהיוו כ-5.7% מעלות סל הבריאות. גידול זה נבע, בין היתר, מתוספות משמעותיות בתחום בריאות הנפש ומכספי תמיכה שנועדו לייצב את המערכת.
כללית בגירעון, מכבי ומאוחדת בעודף
הפערים בין הקופות ניכרים היטב בתוצאות הכספיות. שירותי בריאות כללית, הקופה הגדולה בישראל, היא היחידה שסיימה את השנה בגירעון, שעמד על כ־364 מיליון שקל. עם זאת, מדובר בשיפור לעומת גירעון של כ־542 מיליון שקל ב־2024. במקביל, נרשם צמצום של כ-400 מיליון שקל בגירעון בתי החולים שבבעלות הקופה, שירד לכ-2.8 מיליארד שקל. עם זאת, התמונה ללא כספי התמיכות מדאיגה: במצב כזה גירעון כללית היה מזנק ל-3.166 מיליארד שקלים.
מנגד, יתר הקופות רשמו עודפים תקציביים בזכות התמיכות. מכבי שירותי בריאות סיימה בעודף של כ־111 מיליון שקל, ואילו מאוחדת רשמה זינוק משמעותי בעודף שהגיע לכ־53 מיליון שקל, לעומת שבעה מיליון בלבד בשנה הקודמת. לאומית שירותי בריאות, הקופה הקטנה ביותר, רשמה עודף של כ־6 מיליון שקל. בדומה לכללית, ללא הסיוע הממשלתי גם קופות אלו היו צוללות לגירעונות כבדים (628 מיליון במכבי, 614 מיליון בלאומית ו-500 מיליון שקלים במאוחדת).
עלות סל הבריאות והוצאות האשפוז
עלות סל שירותי הבריאות המשיכה לטפס וחצתה בשנת 2025 את רף 80 מיליארד השקלים. העלות הסתכמה בכ־80.6 מיליארד שקל, נתון המהווה עלייה של כ־6.2% לעומת השנה הקודמת. גידול זה נובע מהרחבת סל הטכנולוגיות הרפואיות, מגידול דמוגרפי ומעדכוני מדד. למרות ש-3.4 מיליארד שקל מכספי התמיכות הוטמעו בבסיס הסל, נדרשו הקופות גם השנה לתמיכות ייצוב נוספות בסך 1.9 מיליארד שקל. במשרד הבריאות מזהירים כי העדכונים אינם משקפים עדיין במלואם את הגידול הצפוי בתחלואה.
במקביל, הוצאות האשפוז המשיכו לעלות בשיעור ריאלי של כ־3.5%, וכעת הן מהוות 43% מכלל הוצאות הקופות. במגזר הקהילה גדלו ההוצאות בכ-3%, כאשר בולטות עליות בסעיפי הפיתוח, במכונים ובמרפאות הפרטיות. מנגד, הדוח מצביע על מגמה חיובית של צמצום הנטל הכלכלי הישיר על הציבור: חלקם של המבוטחים במימון הסל באמצעות השתתפויות עצמיות המשיך לרדת ועמד על כ־5.48% בלבד, לעומת 6.8% לפני כעשור.
"אחריות לאומית גם בשנת מלחמה"
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס לנתונים ומסר כי הדוח מעיד על מגמה מעודדת של ייצוב פיננסי. לדבריו, ההשקעה הממשלתית הגדלה לצד התייעלות הקופות מוכיחה את המחויבות לחוסנה של המערכת, אך חובה להמשיך ולהתאים את בסיס התקציב לאתגרים הדמוגרפיים. ראש חטיבת כלכלה במשרד, חיים הופרט, הוסיף כי יציבות מאפשרת תכנון קדימה, והדגיש כי יעד המשרד הוא להגדיל את המקדם הדמוגרפי כדי למנוע מהקופות להיכנס לסחרור של גירעונות בעתיד.
משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה כי הדו"ח משקף התנהלות אחראית, שצמצמה את הגירעון למרות שמדובר בשנת מלחמה ובצל מבצע 'עם כלביא'. הקופה הדגישה את האתגר המבני הייחודי לה כמפעילת 14 בתי חולים ציבוריים ללא שיפוי הולם. בנוסף, ציינו בכללית את הצורך להשקיע משאבים רבים בשיקום המרכז הרפואי סורוקה בעקבות פגיעת טיל, והבטיחו להמשיך לשאת באחריות הלאומית ולהבטיח נגישות לרפואה בפריפריה, בשגרה ובחירום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו